
מחיזור להטרדה מינית - חלק מס 2
מתוך הספר "שפת העסים הבין-לאומית " IBLCode
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ
עלייה במעלית, הפסקת קפה, נסיעת עסקים, עבודה עד שעות מאוחרות... מקום העבודה מזמן לנו היכרות עם אנשים רבים. יותר מזה - עבודה צמודה ותפקוד כצוות במצבים שונים, קרבה של אנשים הדומים זה לזה בתחומי העניין, השאיפות, רמת ההשכלה ולעתים גם השכר, כל אלה בצירוף ירידה בזמן פנוי המוקדש למציאת בן זוג, הופכים את מקומות העבודה ל"אתרי היכרות" מהמעלה הראשונה, לרומנים חולפים ולמערכות יחסים "רציניות" כאחד.
התחום הרגיש של "רומנטיקה במשרד" מערב בין עסקים והנאה ומביא לידי מבחן קשרים וכישורים כאחד. גישת ה"סיביליטי" באה לעזרתנו ונותנת כלים ותשובות לשאלות רבות הקשורות בשני התחומים: זוגיות ועסקים. ה"סיביליטי" נותנת כלים לתקשורת ולהידברות, להבעת כבוד הדדי ולהיכרות עם נהגים מקובלים, וכך מלמדת התמודדות אנושית ומכובדת עם כל ה"מוקשים" העלולים להופיע בתוך מערכות יחסים המשלבות עסקים והנאה. כאשר גישת ה"סיביליטי" משמשת כנר לרגליכם, אתם מוזמנים לקפוץ למים.
ראשית מעשה במחשבה תחילה. למה ומדוע?
מחקרים מראים שכ- 80% מן העובדים היו מעורבים במערכות יחסים בעבודה, או לפחות היו עדים להן כמשקיפים מן הצד במשך שנות עבודתם. בין 33%-25% מהעובדים, ויש הטוענים שאף יותר, בכל מקום עבודה שתבחר היו מעורבים באופן פעיל בקשרים רומנטיים במקום העבודה. הגורם המכריע, על פי המחקרים, ביצירת קשרים הוא הקרבה הגיאוגרפית – דרכינו פשוט מצטלבות זו בזו. במשרדים גדולים כקטנים, בדרגים נמוכים כבגבוהים, בחברות פרטיות ובחברות ממשלתיות כאחד – החיבור בין המינים בסביבת עבודה אינטנסיווית הוכח כקטליזטור מצוין של מערכות יחסים חברתיות.
שבעת החוקים הבלתי כתובים של "הרומנטיקה העסקית"
כניסת נשים למקומות העבודה בכלל ולעמדות ניהוליות בדרגים גבוהים בפרט, היא אחד מהשינויים החברתיים המשמעותיים והחשובים ביותר בעשורים האחרונים. השינוי ביחסי הכוחות בין העובדים יצר תרבות עסקית בנושא היחסים בין המינים בעבודה. כדאי להכיר כמה מן החוקים המקובלים לרומנטיקה בעבודה, אם רוצים לשלב עסקים בעבודה בלי לצאת קירחים מכאן ומכאן.
- הכירו את רצונותיכם: רצוי ומומלץ להיכנס לקשר בעיניים פתוחות. להגדיר לעצמכם מהן ההשלכות של קשר זה עליכם, על בן הזוג, על סביבת העבודה המשותפת, מה יקרה אם יסתיים הקשר, ומכאן אם אתם יכולים ורוצים להיכנס אליו.
- הכירו את סביבת העבודה שלכם: הגיוני וחכם לבחון את היחס של החברה שאתם עובדים בה לקשרים רומנטיים בין עובדים. לחברות שונות יש מדיניות שונה בנושא זה: לעתים מדיניות רשמית ולעתים לא רשמית אך מחייבת לא פחות. רוב החברות אינן אוסרות זאת, או אפילו מעלימות עין. אך אם חס וחלילה יאלצו לפטר אתכם ותרצו להגיש תביעת נגד, בית המשפט יזקוף לחובתכם את העובדה שהפרתם ביודעין את מדיניות החברה. יש מקומות שבהם יש מגבלות מסוימות – למשל איסור מוחלט לקשר עם הכפופים לכם, אך קיימת הבנה לקשר בין שווים, ומקומות עבודה שבהם יש ממש תקנון התנהגות.
- התחילו כידידים: ידידות היא פתיחה נהדרת לקשר רומנטי. עבודה משותפת לאורך זמן נותנת לנו גם את האפשרות להכיר את האדם לעומק וליצור קשרי עבודה של הערכה, שותפות וכבוד הדדי, לפני שהיחסים עולים מדרגה.
- צרו קשר כי אתם מחבבים ומושכים זה את זה, לא כי אחד הצדדים חושש לומר לא, או לחילופין יש לו מניע אחר לרצות בקרבתם. קשר של חברות והערכה מהווה בסיס טוב בהרבה לקשר איכותי, מאשר קשר שיש בו התניה של רווח צפוי. במקרים אלו כדאי לשים לב במיוחד לקשר בין אנשים שדרגתם אינה שווה, ובכל מקרה, כדאי לקחת בחשבון את המחיר שאתם עלולים לשלם על יצירת הקשר. במילים אחרות, עליכם לחשוב מהם הסיכונים והסיכויים להתפתחות הקריירה שעליכם לקחת בכניסה לקשר רומנטי בעבודה, בין שיצליח ובין שלא.
- שותפות הדדית: זה אינו מפחיד כמו שזה נשמע. מדובר בלקיחת אחריות הדדית על הקשר המשותף. לפעמים, אם תרצו או לא, תמצאו עצמכם ניצבים יחד בפני מכשולים שונים שעשויים לעמוד בדרככם מצד הארגון והעובדים בדרך להצלחת הקשר. שותפות בהחלטות ואחריות משותפת היא הדרך הנכונה להצליח בהתמודדות זו.
- חוקים ברורים מהרגע הראשון: הדבר אולי יחשב "לא רומנטי", בדומה להסכם כספי לפני נישואין, אך דווקא כשהרגש בשיאו כדאי וראוי להקדיש זמן ומחשבה להמשך: איך מתנהל הקשר, בגלוי או בחשאי (שימו לב, שיחות טלפון ואי-מייל הם מסלולים שקל לעקוב אחריהם)? האם כדאי שתיצרו קוד מוסכם ביניכם? האם כדאי לספר לבוס? האם משהו במתכונת העבודה הרגילה ישתנה?
- חשבו על מסלולי יציאה: האם תוכלו להמשיך לעבוד יחד במקרה שהקשר יסתיים? האם הקריירה של אחד מכם בסכנה? מי יישאר ומי יעזוב אם יהיה הכרח בזה? והאם יש מקום לפיצוי כזה או אחר? את כל אלה ושאלות ותהיות נוספות, כדאי לשים על השולחן ולהבהיר אותן מוקדם ככל האפשר בקשר.
זוגיות בעסקים
לא פחות חשוב מהקשר האישי היפה הנרקם בין בני הזוג הוא היחס אל החברה הסובבת את הזוג הטרי. מה עושים עם העובדים שסביבנו? עם הבוס? האם לגלות? ואם כן, האם מחזיקים ידיים מול הפקס? מתנשקים במעלית?
- רובם המכריע של הזוגות "העסקיים" בוחר להצניע ככל האפשר את הקשר ביניהם במקום העבודה, לפחות בתחילתו של הקשר (לעתים בגלל מדיניות החברה ולעתים מסיבות אחרות). כשאתם בעבודה, המלצתי שתכבדו את הסובבים אתכם ואת המקום, שמרו על מקצועיות ותשמרו את הרומנטיקה על אש קטנה. נסו לנהוג כדרככם מימים ימימה – אנשים שמים לב לשינויים בהרגלים ולא תמיד מסכימים אתם.
- כשתבחרו (אם בכלל) לגלות את הסוד, לא חייבים לשלוח מייל לכולם או לפרסם בעלון החברה. מספיק לגלות לחבר אחד בעסק והשמועה תתגלגל. זכרו שבמוקדם או במאוחר, רוב הסודות מתגלים. רצוי לגלות כשהברירה בידיכם ולא לאחר שמשהו "תפס אתכם על חם" והפכתם להיות שיחת היום ברשת השמועות הפנים משרדית.
- באותה נשימה, אם אתם עובדים תחת ממונה, כדאי שמי שיספר לו על יחסיכם יהיה אתם, ולא עובד אחר שקפץ על המציאה. הבוס אינו רוצה צרות או התרחשות שתסכן את מעמדו, כדאי לתת לו לדעת שהקשר ביניכם אינו פוגע, ואולי אף משפר את איכות עבודתכם, ושאתם מחויבים לשמור על מקצועיות גמורה ונאמנות לחברה.
- קחו בחשבון שעשויים לחול שינויים במערך העבודה בעקבות המידע. קחו בחשבון שהעובדים אתכם יקבלו את החדשות בהתאם לאקלים החברתי המקובל בחברה, כמו גם כל אחד לפי אישיותו.
"סיביליטי" כנשק נגד הטרדה
פרשיות שונות בשנים האחרונות פתחו מחדש את הדיון הציבורי בחוק נגד הטרדה מינית על השלכותיו. כבכל נושא, הקשור באנשים, ברגשותיהם ובתחושותיהם, התגובות משתנות מאדם לאדם, מגבר לאישה וממצב למצב. הרי לכל אחד מאיתנו גבולות אחרים. אנו עובדים בעולם רב-תרבותי ונפגשים עם אנשים ונשים ממוצאים שונים, בעלי אמונות שונות, בני גילאים שונים, הבאים מעמד כלכלי וחברתי אחר, בעלי תפיסות עולם שונות, ערכים ורקע חינוכי שונים. סביבת העבודה שלנו גם היא גורם בלתי אחיד. יש חברות שמרניות וסגורות שבהן אסור המגע בין גברים לנשים, ויש חברות ליברליות שבהן המגע מובן ומקובל. חוכמתו של מנהל (או כל עובד אחר לצורך העניין) נמדדת בהיכרות עם עובדיו, עם לקוחותיו ועם עמיתיו, ובמתן תשומת לב ומחשבה לצרכיו של כל אחד ואחד מהם, כך שיחוש בנוח בסביבת העבודה שלו מבלי שיצטרך להתפשר על עקרונותיו ועל אמונותיו. יש מי שמילה טובה וחיבוק מן הבוס יראו לו כאות להערכה ולידידות, ואחר באותה סיטואציה בדיוק יחוש חוסר נוחות וניצול סמכות של בעל השררה. גם כאן מעניקה גישת ה"סיביליטי" כלים להתמודדות.
- אסרטיביות ודיפלומטיות: שתי הגישות במשותף עשויות לתת לכם את הכלים הנכונים לעמוד במצבים השונים שמציבה לפניכם המציאות. אם לא נעים לכם החיבוק, השתדלו להתרחק והושטו יד. לאחר מכן פנו לבוס ואמרו לו שאתם מרגישים לא בנוח בקרבה פיזית לאדם זר (אולי נוהג זה אינו מקובל בחברה שאתם מגיעים ממנה), אך אתם מעריכים ושמחים בכוונתו הטובה. רוב האנשים יקבלו ויעריכו פנייה ישירה ומעודנת במקום תביעה מאוחרת על הטרדה מינית.
- רמז דק: כדאי וראוי לנהוג משנה זהירות, אך לא לבטל את עצמכם ולהיכנע להצעה שאינכם מעוניינים בה באמת. אם מצא מישהו חן בעיניכם, נסו לחשוב על דרכים להעביר לו את המסר בצורה מרומזת ולא בוטה. למשל, היכנסו למשרדו ואמרו לו שאתם רוצים לדבר אתו בעניין אישי שאינו קשור לעבודה. שאלו אותו אם מתאים לו להיפגש לאחר שעות העבודה במקום פרטי יותר. התגובה שלו כבר תגלה לכם משהו על צפונות לבו ותעזור לכם לדעת לאן נושבת הרוח.
- סירוב אמיץ במקרה הצורך: אם פנה אליכם מישהו ואינכם מעוניינים - סירוב עקבי, מנומס אך החלטי יעביר בדרך כלל את המסר הרצוי בלי לגרום חוסר נעימות רב לצד השני, מה שיאפשר המשך עבודה משותפת בלא משקעים מיותרים. בכל מקרה, יושר ותעוזה זוכים לרוב להערכה.
- דעו להפסיד בכבוד: אם נעניתם בחיוב, מה טוב, אך גם אם נעניתם בשלילה, השתדלו לשמור על חיוך, הרי צריך לקום בבוקר ולהמשיך לעבוד יחד.
החוק נגד הטרדה מינית
חוק זה נחקק במרץ 1998 ומטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם את השוויון בין המינים. המחוקק תוחם בחוק זה את קו הגבול הדק שבין חיזור לבין הטרדה שאינו תמיד ברור. עקרונית נאסרה בחוק כל הטרדה מינית או התנכלות (שהיא פגיעה מכל סוג שמקורה בהטרדה מינית), ורואה במעשים אלה מעשה נזיקין, עבירה פלילית, פגיעה בשוויון ההזדמנויות בעבודה, וגם עבירה שיש לטפל בה במסגרת הליך משמעתי במקום העבודה. בהתאם לחוק הוטלו על המעביד מחד החובה לנקוט אמצעים סבירים כגון הדרכה והסברה כדי למנוע הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי העבודה, ומאידך לטפל בתלונות שעניינן בהטרדה מינית והתנכלות.
החוק נגד הטרדה מינית ברור, חיוני ואינו מסובך. הבעיה עולה כשמתחילים להשתמש בו לצורך נקמה, חיסול חשבונות ופרשנות מרחיקת לכת. התוצאה תהיה תיקון החוק ודרישה שכל תלונה על הטרדה תגובה בראיה חיצונית, עדות נוספת, ולא תישאר במסגרת של גרסה מול גרסה.
החוק ביסודו אינו בא להגן על אוכלוסיות עצמאיות ואסרטיוויות, חזקות גוף. ובעלות מענה לשון מהיר ואגרסיווי. החוק בא להגן בעיקר על אוכלוסיות חלשות, מפוחדות, מנוצלות - על אלה שמפחדות לאבד את מקור פרנסתן ועבודתן, למשל על אלמנות על חד-הוריות ועל נשים אחרות שאינן יכולות להרשות לעצמן לאבד מקום עבודה בשל נסיבות אישיות וסוציאליות. חוק בא להעניש מעבידים בעלי מרות ושררה שמנצלים לרעה את תפקידם וכוחם כדי לכפות עצמם פיזית ונפשית על נשים וגברים שתחת מרותם. מחמאות על הופעה, תסרוקת או בגד חדש - אינן הטרדה. אבל אם אותם דיבורים או מחמאות הופכים למזויפים וחוזרים על עצמם ויוצרים סביבת עבודה עוינת - הסיפור שונה והופך להטרדה. כך גם הערות מיניות בוטות, שליחת ידיים, תמונות פורנוגרפיות, שיחות מין מלוכלכות וכדומה.
חשוב לציין, החוק לא פוגע בחיזור וברומנטיקה - אם הם נעשים כדין, בצורה הקלאסית המקובלת או ביצירתיות חיובית, והצדדים מקבלים זאת בהבנה. כמובן "שחיזור גורלי" - המנוגד לרצון אחד הצדדים - עלול להיות עבירה ולפעמים אף מצב פלילי חמור יותר.
מתול הספר : "שפת העסקים הבין- לאומית"
מאת תמי לנצוט ליבוביץ
©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ