שאל את תמי
קטלוג ספרים
כתבות וידאו
מאמרים חדשים / בלוג
פרום 2025: מדריך נימוס לנשף סיום בעידן הישראלי העכשווי
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ
עוד לא הספקנו להתרגל לשגרת החרדה, ואז הגיעה דרמה חדשה – מלחמה עם איראן, מטחי טילים, מדינה מושבתת, מדינה מוכה – והנשף? שוב בספק.
השנה, תלמידים ותלמידות רבים השקיעו כמו בכל שנה – השיגו שמלות נוצצות, חליפות מוקפדות, אוטו מהסרטים, תסרוקות שנבחרו בקפידה. ואז – מציאות ישראלית. בבת אחת, כל התכניות עמדו להתבטל.ובתוך כל זה – בעיצומו של מתח ביטחוני, אי ודאות, והמתנה דרוכה – הגיעה יום שלישי, ואז ההודעה: הנשף יוצא לדרך לחלק מבתי הספר, טראמפ לחץ, המנהיגים נרגעו –ולחלק מתיכוניסטים ניתנה הזדמנות לנשום, ולחגוג.
נשף סיום התיכון - רגע של פרידה מהנעורים, חגיגה נוצצת ומרגשת שמגיעה פעם בחיים. מסורת אמריקנית שאומצה בישראל, ודווקא השנה - בעידן של מציאות מורכבת ולבבות שבורים - היא מקבלת משמעות חדשה ועמוקה יותר.
כי להיות בוגר זה לא רק לדעת לרקוד - זה לדעת לחגוג עם לב והנשמה.השנה, ממש כשכבר נבחרו שמלות נוצצות וטוקסידו מוקפד, רגע לפני שהלימוזינות נשטפו והציפורניים נצבעו, הגיע רגע של עצירה. מלחמה, חטופים, אזעקות, משפחות ללא קורת גג - והלב נשבר ונחצה.
האם בכלל ראוי לחגוג? והתשובה שלי, כן. אבל אחרת. איך שומרים על התרגשות ולגיטימיות – מבלי להתנתק מהכאב שמקיף אותנו מכל עבר?
חוגגים? כן. שוכחים? לא. כך נוהגים בנימוס את נשף הפרום בשנת 2025:
1. דקה דומייה - נשף הסיום הוא רגע ייחודי, חד פעמי, של פרידה מהתיכון ומהנעורים. דווקא השנה - הוא הזדמנות ללמד מהי בגרות אמיתית. לא רק בלבוש, אלא בלב. לכן אני מציעה לפתוח את הנשף בדקה של שקט - לזכר הנופלים, למען החטופים, לכבוד המשפחות שחייהן נעצרו. מחווה קטנה שמראה על בגרות גדולה. היא לא מבטלת את השמחה, אלא מעצימה את האנושיות. דקה של שקט. לזיכרון. לאיחוד, לחיבוק לאומי.
2 הזמנות: מסורת עכשווית- במסורת הקלאסית, הבחור היה מזמין את הבחורה לנשף. כיום המסורת השתנתה - מקובל גם שנערה תזמין את הבחור, וזה בסדר גמור.ואלו הכללים:
- הזמינו מישהו שאתם מכירים ומרגישים נוח איתו
- ודאו שהשיחה איתו זורמת טבעית
- אם אתם אוהבים לרקוד - הזמינו מי שאוהב לרקוד גם כן
- הציעו את ההזמנה כחודש לפני האירוע
- ברגע שהסכמתם - אתם מחויבים זה לזה
- ואם אין לכם דייט? אל תתאכזבו. צאו לבלות ועשו חיים עם החברים. לעולם אין לדעת את מי תפגשו ואיך יתפתח הערב.
3. קוד לבוש - מה לובשים? סטייל זה מהמם – אבל לא מתנשא - שמלות, חליפות, תכשיטים? כמובן. אבל דווקא השנה – פשטות אלגנטית עם לב גדול עדיפה על ראוותנות. זה הזמן להראות טעם טוב – לא רק בבגדים, אלא בהתנהגות.
חוקים הקלאסיים נשמרים, אך השנה מומלץ לבחור באלגנטיות - סגנון חכם שמכבד את המעמד ואת הרגע הלאומי.בלי הגזמות, ובלי תחפושות.
עבור הבנות: שמלת ערב ארוכה - בחרו שמלה קלאסית ואלגנטית - לא מצועצעת או ראוותנית. ומי שאין לה שמלה שכזו, כל שמלה קצרה מתקבלת . זו לא הסיבה שלא תגענה למסיבה.
אבזור מינימלי *Less is more* - הכלל השולט השנה. הרגישו נוחות, לא מתחפשות - אלא מי שאתן באמת
עבור הבנים: טוקסידו שחור קלאסי, או חליפה או אפילו ז'קט – בהחלט אפשר להשאיל מחבר או בן משפחה לגוון יצירתי: וסט בצבע שונה או אבנט מיוחד.
לפי המסורת האמריקאית יש טקס נחמד שחלקנו מאמצים: (כמובן שלא חובה) והוא:
4. החלפת הפרחים - טקס קלאסי
קורסאז (Corsage): זר פרחים קטן שהבחור מכין לבחורה ושמים על פרק ידה
בוטוניירה (Boutonniere): פרח מעוצב שהבחורה מכינה לבחור ומצמידה לדש הז'קט
חשוב לתאם מראש את צבע השמלה כדי להתאים את הקורסאז'.בארץ הזוגות מתאמים עניות או מטפחות דש של החליפה לצבע השמלה של הבחורה.)
5. הלימוזינות, או כל רכב אחר שבחרתם לאסוף את הפרטנריות (יש מקומות שאוטובוס מוזמן מספיק לנו)
בהגיעכם לאסוף את הבנות: לעולם אל תצפרו מהאוטו כרמז שתרד
גשו למפתן הדלת וצלצלו בפעמון, הציגו את עצמכם להורים בחיוך ובנימוס
הגיעו בזמן , אל תשכחו להחמיא לבת/בן הזוג על המראה.
תגובה למחמאה: תמיד "תודה", בלי ביטול עצמי.
המוזיקה הרועשת והצפירות המסורתיות בנסיעה? השנה בנמיכות אם בכלל. בהתחשבות ורגישות תזכרו: יש משפחות שחייהן נעצרו.
6. רחבת הריקודים: רגעים חשובים
במסורת הריקודים: הריקוד הראשון והאחרון עם מי שהגעתם איתו/ה - מסורת של כבוד.
שאר הערב - חופשיים לרקוד גם עם אחרים.
7. קווים אדומים:
לא מתווכחים, לא שותים בלי גבול. לזכור, מי שנוהג לא שותה!!!
מחוות אלימות או בריוניות? פסולות בכל הקשר
8. שיתוף ברשת: בטוב טעם, מצלמים? בטח. משתפים? כן - אבל בטוב טעם: הימנעו מהעלאות פרובוקטיביות או זוהר מוגזם, או הערות פוגעניות.
הכלל בימים אלו: חוגגים בלי לדרוך על לבבות אחרים
הכי חשוב? לזכור את הערב הזה לא רק בזיכרון התמונות שמצלמים בטלפונים ומעלים לרשתות אלא בזיכרון הלב.
9. לא לשכוח להודות בסיום הערב: אמא, אבא, צוות בית הספר, המארגנים, הנהגים – כולם תרמו כדי שתוכלו לחגוג.זה הזמן לומר תודה – עם חיוך, עם חיבוק.
לא לשכוח שנימוס הואגם הכרת תודה.
*מה פירוש המילה "פרום"?
"פרום" (Prom) הוא קיצור של המילה האנגלית Promenade, שפירושה תהלוכה חגיגית או הליכה רשמית של אנשים בלבוש מהודר.
מקורה של המילה במאה ה־19, כאשר תלמידי קולג' באירופה ובארצות הברית השתתפו בטקסי סיום שנפתחו בצעדה טקסית של זוגות. עם השנים הפך ה־Prom למה שאנו מכירים כיום – נשף סיום תיכון נוצץ ומרגש, עם שמלות ערב, חליפות וטקסים חברתיים.
אז בפעם הבאה שאתם שומעים על "נשף פרום" – תדעו שמדובר לא רק במסיבה, אלא במסורת עם שורשים עמוקים של טקסיות, אלגנטיות ופרידה מהנעורים.
לסיכום:
כלל ראשון: מתחילים בכבוד - דקה של שקט. לזיכרון. לאיחוד. לחיבוק לאומי
כלל שני: להיות עצמכם - אבל במיטבכם.
כלל שלישי: נוכחות פיזית יותר מנוכחות ברשת (לא להיות עסוקים הצילומים כל הנשף)
כלל רביעי: נימוס זה לא אולד-סקול - זה סופר קול: תפתחו דלת, תזיזו כיסא, תגידו 'תודה'. אלו הרגעים שעושים אתכם מבוגרים באמת.
כלל חמישי: אם שותים - לא נוהגים. נקודה.חד משמעית. בלי פשרות.
זיכרו:
כי להיות בוגר זה לא רק לדעת לרקוד – זה לדעת מתי לעצור, להרגיש, לכבד – ואז לרקוד שוב.
הנשף השנה הוא לא רק סיום - הוא התחלה של ישראליות אחרת.
הערב הזה כולו עליכם - אבל גם על כולנו. תהנו, תזכרו, ותהיו הדור שמוכח שאפשר לחגוג עם לב גדול גם בימים הקשים ביותר.
ליקרים שבכם – בוגרי התיכון,
הלילה שלכם הגיע – לילה של חלומות נוצצים, שמלות מסתובבות, חיוכים, תמונות, וחגיגה של סוף תקופה.
הפרום הוא לא רק מסיבה – הוא רגע של קסם, בו אתם נפרדים מילדות, ומציצים אל עבר הבגרות שמחכה מעבר לפינה.
שתהיה לכם חגיגה מנומסת, אלגנטית ומכבדת,
כזו שתשאיר זיכרון מתוק, ולא רק תמונה יפה.
תזכרו – סטייל זה לא רק מה שלובשים, זה גם איך שמתנהגים.
אז תרקדו, תצחקו, תפרגנו, ותחגגו באחריות ובכבוד לעצמכם ולאחרים.
כי הלילה הזה – הוא כולו שלכם!
באהבה ובהערכה,
תמי לנצוט ליבוביץ
*© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ