איפה להניח את התיון?

איפה להניח את שקית התה?

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

בין חובבי התה , יש בנינו את אלו שלא מוותרים על חליטות צמחים באופן קבוע, אך רובנו בוחרים ביום יום בתיון כדרך המהירה ביותר להכנת כוס התה המהבילה שלנו, בעיקר בימי החורף הקרים,

בעולם הנימוסים, התה זוכה למקום של כבוד ויש סביבו טקסים ואירועים בעלי חוקים וכללים המשתנים ממקום למקום.

החודש, חודש ינואר 2020 הוא יום התה הבינלאומי, הזדמנות להכיר ולבקר שוב את המנהגים והכללים במקומות שונים בעולם, ויחד עם זאת למצוא את המשותף והנכון בשתיית התה הפופולרי בעידן העכשווי, העידן המהיר, הנוח והפרקטי.

השאלה שאני מקבלת ,ושחוזרת על עצמה שוב ושוב במהלך שנות עבודתי בתחום הנימוס והנוהג מקהל שרוצה להבין אחת ולתמיד איפה מניחים את התיון לאחר הוצאתו מהכוס?

פרוטוקול הגשת התה בתחום תרבות האירוח פתר את השאלה בצורה פשוטה ,נוחה ומנומסת: בהגשת התה יש להגיש לאורח את כוס התה מעל תחתית הולמת ובתוספת יש להגיש צלוחית קטנה ונחמדה המיועדת אך ורק להנחת התיון לאחר שימושו. את צלוחית זו מניחים מצד ימין של האורח.

(וזאת בכדי לחסוך את טפטוף התה במידה ומניחים על תחתית הכוס ומרימים אותה לפה)

השאלה הבאה שנשאלתי היא: "אוקיי, ברור, אך מה עושים במידה ולא מגישים לנו את אותה צלוחית נחשקת?"

והתשובה מתחלקת לשתי סיטואציות:

במידה ואנו בבית קפה או מסעדה, פשוט נפנה למלצר\ת ונבקש צלחת קטנה נוספת בלי להסביר למה ומדוע.

אך במקרה שאנו בבית מארחים, כמובן שלא נביך אותם ונבקש את הצלחת, (גם לא יבינו עבור מה), פשוט נשתמש בטכניקה פשוטה ופרקטית: נלפף את התיון סביב כפית התה, נלחץ על דופן הכוס ככל שאפשר על מנת לסחוט את התיון כמה שאפשר ונניח בסיום על תחתית כוס התה וכך נמנע מ"הצפת" הצלחת והטפטוף הנלווה.