נימוסי השולחן בעידן המודרני
תמי לנצוט ליבוביץ
נושא ההתנהגות סביב השולחן עולה למודעות ולעתים גורם לדאגה מסוימת שמתבטאת בשאלות כגון: "באיזה מזלג אשתמש לכל מנה?", "כיצד עליי להתנהג ליד השולחן".
לצפייה בווידאו:
https://www.youtube.com/watch?v=OZY8Umot9wU
לפני שמתחילים לדאוג, כדאי לדעת שהנושא פשוט בהרבה מכפי שנהוג לחשוב: הרגשה נינוחה, שולחן ערוך באלגנטיות ומספר גינוני שולחן בסיסיים, הם כל מה שנחוץ להצלחת הארוחה. חשוב
להבין שכללי הנימוס והנוהג מבוססים על השכל הישר ועל אינסטינקטים חברתיים בסיסיים.
התנהגות אדיבה, מודעת, מתחשבת ומועילה היא תמיד המפתח לזרימה הרמונית בכל אירוע שהוא. רצוי גם לזכור שנוהגי שולחן קשוחים מדי גרועים כמעט כמו חוסר נוהגי שולחן, היות ופורמאליות
מוגזמת מושכת תשומת לב שלילית באותה מידה כמו חוסר נימוס וגסות רוח ליד השולחן.
אף אחד מהשניים אינו רצוי.
כמה כללים שחשוב לדעת :
חשוב לשבת ליד השולחן בתנוחה שתאפשר קשר עין עם כל שאר המסובים, ובאופן המזמין שיחה והתקשרות. יחד עם זאת יש להימנע מישיבה זקופה באופן מוגזם, הנראית נוקשה, משדרת חוסר נוחות ועלולה לגרום לשאר האורחים להרגיש גם הם שלא בנוח.
מומלץ לא להישען על המרפקים , ולא להניח אמות הידיים על השולחן בעת האכילה, היות וזה מפריע לסועדים שמצדכם. מצד שני, הנחת האמות נינוחה על השולחן בזמן ההמתנה בין המנות היא בהחלט לגיטימית.
מיותר לציין: לאכול לאט ובפה סגור. התנהגות גרגרנית אינה תורמת לנוחות המסובים ואף אינה מומלצת לבריאות.
לפני שמתחילים לאכול יש להמתין עד אשר לכולם מוגשת המנה שלהם (אלא אם נתבקשתם להתחיל לאכול על ידי המארחים, את המרק לדוגמה). מי שפוצח באכילה לפני כולם נתפס כחסר סבלנות וחסר יכולת איפוק מינימאלית.
על מנת לשמור על תדמית מתחשבת, חשוב לשים לב לקצב התנהלות הארוחה ולהקפיד שלא לסיים לאכול הרבה לפני כל האחרים. כשסועד אחד מסיים את הארוחה לפני כולם זה מביך הן אותו, הן את המסובים והן את המארח.
כאמור, חשוב שכל מוזמני הארוחה ירגישו בנוח. לכן, יש לדאוג לכך שכל מרכיבי האירוח יהיו זמינים לכולם, שהאורחים ירגישו חלק מקבוצה, שהשיחה תהיה נעימה וקולחת ושלא תהינה הפרעות או התנהגות גסה של מי מהיושבים ליד השולחן.

סכין ומזלג מקבילים (בשעה 17:00 של הצלחת): סיימתי לאכול.
חייבים לשמור על קצב אכילה אחיד בין כל הסועדים.
אם יש משהו על השולחן שאתם מבקשים, כמו מלח או פלפל, בקשו בפשטות "אפשר להעביר את..." גם אם הפריט נמצא במרחק של הושטת יד – בקשו. אם תושיטו את זרועכם ליד אחרים – אתם נכנסים לשטח שלהם.
חשוב ביותר: כשקמים מהשולחן מחזירים את הכיסא למקומו.
© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ
תגובות (3)
תמי, עוד משהו להעיר עליו: נושא השיחה "דיאטה" עם אנשים שמנים.
זה כמו להסתכל למישהו לתוך הצלחת. זה מאוד לא נעים (לפחות לי) שעושים את זה.
עדי
אמנות השיחה סביב בשולחן
עדי שלום!
כללי הנימוס סביב השולחן, מעבר לאיך לאכול - זה אמנות השיחה. ברור שאין לדבר על דיאטה בזמן הארוחה או לתת עצות. ההיפך הוא הנכון, הנימוס מכבד את אלה השומרים או מכל סיבה אחרת שלא מסיימים את המנה. לכן יש את שפת הסכו"ם שגם אם הסכו"ם מונח במצב של סיום הארוחה (כפי שמוסבר במאמר) ועדיין נשאר מזון בצלחת - לא מנומס למשל לשאול "למה לא אכלת את זה?".
תמי לנצוט ליבוביץ
אכילה בסכין ומזלג
שלום. שאלה: האם נהוג ו-או אפשרי (מבחינת הנימוס האלמנטרי) להניח את המזלג והסכין מדי פעם, על שפת הצלחת, או רצוי ו-או חייבים להחזיקם בידיים לאורכה של כל המנה. תודה, דליה.
היי דליה. הנימוס מקל עלינו. בהחלט אפשר להניח את הסכין והמזלג על הצלחת מדי פעם, ברור. אך צריך להניח אותו על הצלחת באלכסון כשהם מצטלבים במרכז הצלחת.לא להשעין אותם על קצה הצלחת כמו, "משוטים לסירה".:)
הוספת תגובה
הדוא״ל לא יפורסם. התגובה תופיע לאחר אישור. * שדה חובה