דלגו לתוכן
03-6913545

חגיגות הבוז'ולה – Beaujolais

2 דקות קריאה תמי לנצוט ליבוביץ
חגיגות הבוז'ולה – Beaujolais

יין צעיר מבציר ראשון של העונה

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

חגיגות יין הבוז'ולה – היין הראשון של השנה מתקיימות כמדי שנה בלילה, בחצות, שבין רביעי לחמישי בשבוע השלישי של חודש נובמבר בצרפת מולדת הבוז'ולה ובמדינות רבות כולל ישראל. השנה זה יקרה כשיתחלף התאריך ל 16 בנובמבר ובקבוקי יינות ההילולים ייפתחו בקול תרועה רמה.

יינות הבוז'ולה הם היינות הראשונים היוצאים לשוק משנת הבציר האחרון במובן זה, חגיגות הבוז'ולה מזכירות במשהו את הבאת הביכורים: כורמי חבל בוז'ולה שבצרפת חוגגים את הבציר המוצלח ביינות שזה עתה יצאו מן המכבש בכל אזור בוז'ולה חוגגים את הגעת היין במוסיקה, תהלוכת לפידים העשויים מענפי גפנים ובריקודים באוכל ובהרבה יין, מבירת המחוז ועד לאחרון הכפרים. בעיירה בוז'ו שהיא הבירה ההיסטורית של האזור. בשעה 12 בלילה נפתחות החביות והבקבוקים וה'נובו' זורם כמים. בעת הפתיחה מכריזים בקול רם: "יין הבּוּז'וּלֶה החדש הגיע!" Le Beaujolais Nouveau est arrivé.

באותה השעה בדיוק (החוק הצרפתי קובע בברור שמותר למכור, לשתות ולהציג את צעיר צעירי היין רק החל מהשעה היעודה ולא דקה לפני כן) נפתחים בקבוקי יין הבוז'ולה המקוריים החדשים בכל העולם. זוהי חגיגה אמיתית לאוהבי יין. הבקבוקים המקוריים המגיעים מאזור בזו'לה בטיסה ובהקפדה ויחד אתם נפתחים גם בקבוקי ההילולים של יקבים נוספים שזה היין הראשון לעונה.

יש המשתמשים בנובו כאינדיקטור לאיכות הבציר כולו, אבל לרוב מדובר ביין קל, זול, וכזה שלולא היה מלווה בחגיגה תקשורתית ושיווקית, לא היה יותר מאשר יין שולחני חביב.

מעט היסטוריה:

טקסי הבוז'ולה החלו עוד בשנת 1395, כשהדוכס של בורגונדי אסר על גידול ענב ה'גמה' – Gamey, באזור בורגונדי. לחקלאים לא הייתה ברירה, הם נאלצו לעקור את גפני ה'גמה' ולנטוע במקומם את גפני הפינו-נואר –Pino Noir . לעומתם החקלאים באזור בוזו'לה המשיכו לגדל את ענב ה'גמה' ועל ידי כך הבדילו את עצמם מצפונה של בורגונדי עד עצם היום הזה. אזור בוז'ולה הוא היחיד בצרפת בו מחויבים המגדלים על פי חוק לבצור את הענבים ביד. באזור בוז'ולה מיצרים יינות נוספים, אבל ה'נובו' שסביבו מתרחשת כל ההמולה השנתית הזו, אחראי ליותר מ-50 אחוז מן התוצרת שלו. את היין מייצרים בשיטה מיוחדת בה הענבים נבצרים אבל אינם נסחטים, אלא נשארים לתסוס שלמים על האשכולות. אחר כך הם נסחטים ודי מהר מסוננים. בשיטה זו היין אינו בא במגע עם הקליפות של הענבים בהם טמונים הטנינים האופייניים ליין אדום שלחלק מאיתנו אינם כה נעימים לחייך.

תגובות

הוספת תגובה

הדוא״ל לא יפורסם. התגובה תופיע לאחר אישור.

הצהרת פרטיות
שתפו:

להמשך קריאה

מאמרים נוספים

השף, הנימוס ואמנות האירוח

האם מנה של שף בעל שלושה כוכבי מישלן יכולה להציל אירוח גרוע? לרגל יום השף הבינלאומי, תמי לנצוט ליבוביץ בוחנת את הקשר שבין אמנות הבישול, נימוסי השולחן ותרבות האירוח. מתוך ניסיונה המקצועי ופעילותה הבינלאומית במסדר אבירי הגריל, היא מסבירה מדוע חוויית אירוח בלתי נשכחת נוצרת לא רק בזכות האוכל, אלא גם בזכות האנשים, היחס והכבוד ההדדי.

4 דקות קריאה

האמנות שמפעילה את כל החושים - אירוח

תורת האירוח אינה מדע, אלא אמנות אנושית המשלבת ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מגע ותחושה. בכתבה מסבירה תמי לנצוט ליבוביץ כיצד הפרטים הקטנים — קבלת הפנים, התאורה, המוזיקה, התאמת המזון, נוחות הישיבה, קצב הערב והקשבה לאורחים — יוצרים חוויה שלמה. המארח הטוב אינו בהכרח המרשים ביותר, אלא זה שגורם לאורחיו להרגיש רצויים, נינוחים ומכובדים, ואף מצליח ליהנות בעצמו מן האירוח.

7 דקות קריאה

איך אוכלים ספגטי נכון?

ספגטי הוא הרבה יותר מצלחת פסטה. מאחוריו עומדים מאות שנים של היסטוריה איטלקית, מסורת, הגירה ותרבות שולחן. איך הפכה הפסטה לסמל של איטליה, מה הקשר בין נאפולי להתפתחות המזלג, כיצד הגיע הספגטי לאמריקה, ולמה האיטלקים אוכלים אותו במזלג בלבד? מדריך קליל ומקצועי לאכילת ספגטי: כמה פסטה לוקחים, איך מסובבים נכון, מתי משתמשים בכף, אילו מנות פסטה דווקא כן נאכלות בכף — ומה כדאי לעולם לא לעשות.

6 דקות קריאה

נשמח לחזור אליכם

רוצים שנחזור אליכם?

השאירו שם, טלפון ודוא״ל, ונחזור אליכם בהקדם.

הצהרת פרטיות

תמונה לא זמינה