להדביק בחיוך ולא בנגיף

"החיוך הוא מחווה אנושית, טבעית ואמיתית המקרינה את היופי הפנימי, האמיתי של האדם".

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

החיוכים נעים בין חיוכים רחבים, עם כל הפה לחיוכים מאיימים או מיניים. ביניהם קיימים חיוכים מתוך עצבנות, חיוכי מבוכה, ניחום וחיזוק, וחיוך עדין של זיכרונות נעימים. יש חיוכים שובבים, עסקיים, סימפטיים, מאולצים, חיוך של מבוכה.

המלתחה המהודרת ביותר, התכשיטים הנפלאים ביותר והשיער העשוי ביותר לא יאפילו על מראה פנים קודר. אולם חיוך האומר "אני שמח לראותך" יכפיל את זוהר הבגדים ויעניק יופי לפנים הפשוטות ביותר.

בתוך כולנו קיים משהו הנענה בחוזקה להבעות אמיתיות, ספונטניות של שמחה. חיוך התינוק, נפנוף זנב הכלב, האור הזורח מפניו של ידיד מעבר לשולחן כשעיניכם נפגשות – הם מחשמלים. הם מעניקים לנו אנרגיה. הם מושכים אותנו מתוך הייאוש והדיכאון למקום טוב יותר.

כאשר החיוך הוא אמיתי וטבעי, השרירים סביב הפה, הלסת, והעיניים שותפים. התבוננו בתינוק מחייך ותראו מה הכוונה. כל פניו, לעתים אף כל גופו מעורב בעניין.

יותר קשה לגברים לעשות זאת מאשר לנשים. מבחינה פיזית, חיוך טבעי של כל הפנים דורש שיתוף של שני שרירים, אלו ליד הפה אשר מרימים את השפתיים והלחיים ואלו ליד העיניים. קשה יותר לשלוט בשרירים סביב העיניים, אולם הם שמביעים אם החיוך אמיתי או מעושה. אולם, אפשר ללמוד כיצד לשלב אותם תוך כדי החיוך. צריך רק להתבונן בדוגמניות ובדוגמנים המחייכים – הם לא נולדו עם תכונות מיוחדות – הם פשוט למדו אותם.

התבוננו בתינוקות סביבכם, בשבועות הראשונים לחייהם הם מחייכים ספונטנית, מאמנים את השרירים בפנים לחייך ולאחר שבועות ספורים מתחילים לחייך בשליטה מלאה. נסו לשוחח עם התינוק בשפת החיוך, חייכו חיוך אמיתי תקבלו מיד תשובה מחייכת. (מהתינוק אין פחד כמו "מה הוא יחשוב עלי...?).

נסו זאת מול הראי. חייכו קודם כל עם הפה והתבוננו בעיניכם. עתה מצמצו בעיניכם, ותגרמו להפעלת השריר סביב העיניים. הרפו ושוב חזרו על התרגיל. למדו את עיניכם לחייך. חזרו על התרגיל כל הזמן, עם האיפור, צחצוח השיניים, בכל עת שאתם מול ראי. כל חיוך הוא טוב יותר מאשר ללא חיוך.

אי אפשר להעביר מסר של ידידות, חביבות, שמחה, עניין, עונג, הערכה וכל תכונה חיובית אחרת ללא החיוך.

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ