תמי לנצוט ליבוביץ
בקרב המקובלים הספרדיים התפתח מנהג יפה במיוחד שנקרא סדר ט"ו בשבט. סדר שאינו דורש הכנות מיוחדות כמו בפסח. מטרתו להיות ביחד ולטעום מפרות הארץ, קריאה ולימוד קטעים על הקשר המיוחד של האדם לארץ ולאילנות, בן הטבע לאדם. כמו שנאמר: "ארץ ישראל נברכה בפירותיה".
בסדר הט"ו בשבט מורמות ארבע כוסות:
כוס ראשונה - געגועים לארץ ישראל: יהי רצון שיפתחו שערי כל הגלויות וכל הלבבות ונזכה לעלית יהודים מכל קצוות תבל לארץ ישראל.
כוס שנייה – נטיעות: יהי רצון שביחד עם העצים שנטענו וניטע באדמת הארץ נעמיק בה גם אנו שורשים ולא נעקד עוד לעולם, יהי רצון שנחיה בה בשלום ובשלווה כנאמר בחזון הנביאים: "וישבתם בשלום איש תחת גפנו ותחת תאנתו".
כוס שלישית - שמירת הטבע: יהי רצון שארצנו הקטנה תשמור את יופי נופיה הטבעיים עצים, פרחיה ובעלי החיים אשר בה לנו ולבנינו אחרינו לדורי דורות.
כוס רביעית - ברכה והודיה: אמר רבי יהודה: מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים אומר: "ברוך שלא חיסר בעולמנו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להתנאות בהן בני אדם (ברכות מ"ג)".
לכתבה המורחבת: http://bit.ly/2EupMXf
תגובות
הוספת תגובה
הדוא״ל לא יפורסם. התגובה תופיע לאחר אישור. * שדה חובה