סלפי - נימוסים והליכות

תרבות הסלפי

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

המילה סלפי -Selfie שפרושה: דיוקן עצמי מצולם, נכנסה כסערה לעולמנו, ובשנת 2013 נכנסה למילון אוקספורד האנגלי והוכרזה כמילת השנה.

רובנו חווינו ניסיון מול מצלמת הסלולארי הזמינה על מנת להנציח ולחלוק את חוויותינו האישיות אם זה בתמונת דיוקן, אם אזור מענין בו אנו מטיילים, מסעדה אן ארוחה / מנה, ילדים, נכדים וחברים שנפגשים על הדרך. אך ככל שאנו נהנים לחלוק תמונות אלו, צריך לזכור שאנו לא חיים לבד בעולם ולא על איזה אי בודד, ומה שטוב לנו לא תמיד נוח ומכבד את האחר.

בעידן העכשווי מכשיר הסלולר הפך לחלק מאיתנו, מלווה אותנו רוב שעות היום, נגיש ומוכן לפעולה, ארענן כמה טיפים מתחום הנימוס והנוהג משאלות שנשאלתי בקורסים, בהרצאות ובאתר.

אין שוב דבר פסול בלצלם סלפי, אך בגלל שאנו חיים עם אנשים נוספים סביבנו היכולים להיעלב ולהרגיש לא בנוח, צריך להכיר את הנוהגים המשויכים לתרבות הסלפי ולכבדם.

כמה טיפים של עשה ועל תעשה:

• תמיד לשאול רשות האם אפשר לצלם ולהצטלם

• תמיד לשאול אם זה בסדר שהעלה למדיה החברתית כל שהיא (אפשר גם לשאול האם לתייג את שמם)

• תמיד להודות לאחר הצילום

• במידה ואנו במקום שיש הוראה לא לצלם, נכבד את הנוהג

• במידה ומותר לצלם (באירוע, מוזיאון..) נצלם ללא הפלש.

• להיות ערים לסביבה בה אנו נמצאים, לא להסתיר, לחסום

• לשמור על בטיחות. (אמנם הנוף מאחורינו קסום, אך מבט לאחור לבדוק את המרחק מהתהום)

• מקומות ציבור בהם לא נהוג לצלם סלפי: לוויות, חתונות, בתי כנסת, כנסיות, בבתים שאתם מתארחים,

• במקרים טראגיים, כמו תאונות. – נקפיד לצלם את מצב המכוניות לדוגמה אל מנת שיעזרו בשלב מסוים לפענוח התאונה אך לא את הפצועים המעורבים, ובטח שלתמונה שלכם ברקע התאונה אין מה לעשות שם.

• אין לצלם ולשתף שום תמונה במצבים אינטימיים.

• לבחור תמונה מעניינת ,טובה ומחמיאה, ולא להציף במשך היום את האינסטגראם בעשרות תמונות.