אם אתה לא רואה מונדיאל – אתה לא קיים
תמי לנצוט ליבוביץ AICI, CIP
תאריך: 18.6.10
פעם בארבע שנים הופכת ההבנה בכדורגל לחלק חשוב ובלתי נפרד מהתדמית האישית שלך.
בין אם אתה פוליטיקאי, אשת עסקים, מורה או תלמיד, ההתמצאות במי עלה ומי ירד, מי אכזב ומי הפתיע, הופכת לידע הכרחי.
פעם בארבע שנים המונדיאל חודר אל תרבות השיח, משתחל לכל סמול טוק ומנכס לעצמו מקום של כבוד בסדר היום הגלובלי.
מי שלא מכיר בכך, מפסיד. תשאלו את מי שניסה לקבוע משהו חשוב ביום של משחק מעניין.
ההבנה בכדורגל משמשת בימים אלה ככלי שיווקי וכאמצעי לשדרוג תדמיתי. פוליטיקאים, אנשי עסקים, אנשי בידור ודוגמניות מבקשים לתפוס מקום באולפן הספורט ולשטוח את דעתם לגבי ההתרחשויות על המגרש. המטרה שעומדת לנגד עיני כולם היא להוכיח שהם מבינים בכדורגל ולקבל את האישור לכך באופן פומבי, זה נשמע משונה, אבל זה הגיוני.
הכדורגל בימים אלה הופך לבון טון העולמי, למכנה המשותף של כו-לם, וכל מי שקידום התדמית בראש סדר העדיפויות שלו, מסתער על ההזדמנות. נשים שרוצות לחדור אל העולם הגברי מגלות את המשחק. גברים שרוצים להוכיח את גבריותם מפגינים בקיאות. ילדים שרוצים להפוך לגברים מצטרפים אל המעגל.
יש משהו יפה באחוות הכדורגל הזאת. ביכולת של המרדף אחרי הכדור לגרום לשאר העולם לעצור את המרדף אחרי שאר הדברים. המונדיאל מוכיח, שכשאנחנו רוצים, אנחנו יכולים. תראו את כל הוורקוהולים שחוזרים הביתה בארבע אחר הצהריים, תראו לי מישהו שעונה לסלולרי באמצע הפנדלים של גרמניה – ארגנטינה.
© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ
תגובות
הוספת תגובה
הדוא״ל לא יפורסם. התגובה תופיע לאחר אישור. * שדה חובה