דלגו לתוכן
03-6913545

הבדלי תרבות בין ערבים לישראלים

3 דקות קריאה תמי לנצוט ליבוביץ
הבדלי תרבות בין ערבים לישראלים

הבדלי תרבות בין ערבים לישראלים
מפתח להבנת המכשולים בתהליך השלום
תמי לנצוט ליבוביץ

הסכסוך הערבי-ישראלי מורכב מכדי להציגו במאמר זה בצורה מספקת. עם זאת, אין ספק שאחת הסוגיות העיקריות שיש להתייחס אליהן היא סוגיית המכשולים התרבותיים. ברגע שהצדדים יבינו זה את מחוותיו ואמונותיו של זה ויתייחסו זה אל זה כשווים, תהיה הדרך לסיום הקונפליקט מהירה יותר ואולי אף ניתן יהיה לבנות יחדיו עתיד טוב יותר.

הסכסוך הערבי-ישראלי הוא תופעה מוכרת וכואבת, שמקורה במחלוקת על יעד משותף בין שתי קבוצות אינטרס מנוגדות. סלע המחלוקת היא הטריטוריה, המכונה בפי היהודים "ארץ ישראל – הארץ המובטחת" ובפי הפלסטינאים "פלסטין".

עוד קודם להקמת המדינה, שני העמים הכריזו על זכותם הלגיטימית לחיות בארץ זו ולא רצו להסתפק בשום פתרון שמציע את חלוקת השטח. כאשר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד "תוכנית החלוקה", יהודי ארץ ישראל קיבלו את התכתיב הכואב, אך ערביי האזור דחו בתוקף את ההצעה ובהעדר פתרון חלופי – התלקח העימות לכדי מלחמה, שבמהלה הוכרזה הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

מאז 1948 חלפו שנים רבות, אך הקונפליקט הוסיף להסלים ונמשך ללא פתרון הנראה לעין בטווח הקרוב. כעת נראה, כי הבעיה איננה עוד אותו יעד משותף לשתי קבוצות אינטרס מנוגדות. החלק הארי של שני העמים מוכן לחיות יחדיו באותה הטריטוריה, במידה ופתרון זה יביא לקצו של הסכסוך. עם זאת, הקושי בהשגת פתרון זה נעוץ בבעיית האמון ובפערי התרבות. כיצד ניתן לגשר על פער שהלך והתרחב במשך שנים כה רבות?

כאשר שני עמים נוטלים חלק בתהליך שלום עליהם לקחת בחשבון את העובדה, שההבדלים התרבותיים עשויים להוות מכשול לתהליך. על כל צד ללמוד את מחוותיו של הצד השני, צורת חשיבתו, ערכיו, אמונותיו, תפיסותיו ודפוסי התקשורת שלו – על מנת להבין את נקודת מבטו טוב יותר. כך למשל, קיום שיח "בגובה העיניים" וניסיון להבין את כאב הצד השני, יתרום לפתיחת המשא ומתן כשווים וימנע אי הבנות.

חיסולו של השייח' אחמד יאסין בעזה, לצד פיגועי התאבדות בישראל ופגיעה באזרחים מן השורה הגבירו את העוינות בין הצדדים והביאו להסלמה נוספת במאבק המתמשך. מעגל אימה זה ימשיך להתקיים עד ששני הצדדים יעשו את המאמץ הנוסף וינסו להגיב ברגישות לצרכי יריביהם.

על הצד הישראלי להבין כי התרבות הערבית נשענת על האמונה המוסלמית ומייחסת חשיבות רבה לרגש האישי. כבוד הדדי הוא אחד מנדבכי היסוד של התקשורת הבין-אישית והתרבות הערבית. לפיכך, קיימת חשיבות קריטית ליצירת אווירת אמון הדדי והבנה בין העמים – תחת תנאים של כבוד ולא תחת תנאים של משטר צבאי.

הצד הערבי, מאידך, חייב להבין שהעם היהודי נרדף לאורך הדורות על ידי עמים רבים והשואה שהתרחשה במלחמת העולם השנייה הכחידה את אמונת העם היהודי בכוונותיהם הטובות של עמים אחרים. העם היהודי נאלץ להילחם על זכותו לחיות כשווה בין העמים ובלית ברירה למד לסמוך על עצמו בלבד. עבורו, שלום אמיתי לעולם לא יוכל לצמוח תחת איומי הטרור ותקריות האלימות.

כאמור, בסכסוך הערבי-הישראלי המורכב יש להתייחס לסוגיית המכשולים התרבותיים ואולי כך הדרך לסיום הקונפליקט תהיה מהירה יותר למען עתיד כולנו.

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ

תגובות

הוספת תגובה

הדוא״ל לא יפורסם. התגובה תופיע לאחר אישור.

הצהרת פרטיות
שתפו:

להמשך קריאה

מאמרים נוספים

השר נפתלי בנט - תגובה

התרגשתי לשמוע את השר נפתלי בנט פותח ראיון אישי בגלי צה"ל בדברי הספד כנים על הרב אביחי רונצקי ז"ל. בדבריו ציטט השר את מילותיו האחרונות שלחש לו הרב על ערש דווי, " כשפוגשים אנשים , בני אדם, ברחוב, במעלית, אנשים זרים, יש לומר שלום, בוקר טוב ולחייך" . זו הייתה בקשתו האחרונה , לשנות את האווירה השוררת במדינתנו ולגרום לאנשים " להיות אנשים טובים יותר".

דקת קריאה אחת

יום הזיכרון – היום הכי ישראלי שיש

שבוע אחרי יום השואה ,יום אחרי יום הזיכרון ויום העצמאות ימים של גאוות יחידה, ימים שכמו סם צפינו בתכניות הטלוויזיה וקראנו את המוספים והמאמרים המרתקים ,הקשבנו ברדיו לתוכניות בהם סיפרו על מעשי גבורה אישיים, השתתפנו באירועי מרגשים באתרי הנצחה ובמרכזי ערים, הזדהינו כאבנו והערכנו את סיפורי הגבורה של הנופלים ,רמת ההקרבה, האחריות והנתינה התרגשנו עם המשפחות השכולות, הפכנו לאחים ובני משפחה קרובים.. הרגשנו מאוחדים וגאים. המעבר לחגיגות יום העצמאות שהתחילו בסיפורי מדליקי המשואות המיוחדים, נמשך בבוקר עם הנוער המדהים בחידון התנ"ך וטקס החיילים המצטיינים, והמשיך בסיפורי מקבלי פרסי ישראל. המבוגרים יותר שבנינו נזכרו בתקופה של פעם שלא התביישנו בהיותנו ישראלים אלה להיפך הגאווה והערכה של היותנו ישראלים ליוותה אותנו יום יום בארץ ובעולם. ולא כמו בשנים האחרונות בהם הפכנו להיות האויבים המסוכנים ביותר של עצמנו.מקטרים,כועסים,מבקרים,קצרי רוח, לא מפרגנים כך שמילה טובה קשה להשגה. מתעלמים ממעשים הטובים ומחפשים בכוח את המעשים ה הפחות טובים . אני מתייחסת בתיאור קצר זה לא רק לנו האזרחים אלה לשרים, לחברי הכנסת, שופטים ,אנ

2 דקות קריאה

אלימות בכנסת

חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, נראית כמי שיודעת מהם כללי ההתנהגות והנימוס. היא תמיד כל כך מטופחת, לבושה בקפידה, בבגדים מגוהצים, ובחליפות מחויטות, כאלו שנודה על האמת, קצת נדיר לראות במחוזותינו. היא משדרת לסביבה תדמית אלגנטית ואינטליגנטית, אבל לעיתים, בדיוק כמו כאן, אנו מגלים שאין בכך די. לא מספיק להראות מכובד, צריך גם להתנהג כך. זה נכון בתור בקופת חולים נכון בעבודה, וזה נכון הרבה יותר במקום ייצוגי כמו משכן הכנסת.

2 דקות קריאה

נשמח לחזור אליכם

רוצים שנחזור אליכם?

השאירו שם, טלפון ודוא״ל, ונחזור אליכם בהקדם.

הצהרת פרטיות

תמונה לא זמינה