הנימוס כבלם לאלימות

הנימוס כבלם לאלימות
תמי לנצוט ליבוביץ AICI, CIP
תאריך: 13.10.09

מי מהילדים לא מצא עצמו לפחות פעם אחת עומד בהתרסה מול ילד "מאיים", בריון קטן המנסה לשלוט ולגרור לריב? בדרך כלל אין לכך סיבה אמיתית, האינסטינקט הראשוני הוא פשוט להסתובב וללכת.

ההיגיון הפשוט מורה לנו להימנע מהתקלות אלימה כלשהי, אבל אז נכנסים לפעולה הלחץ החברתי והנורמות המקובלות בו. אם אני אתעלם ואלך מהמקום – לא יחשבו שאני "חנון"?

וכאן, נכנס לתמונה הנימוס ככלי הנותן לנו תשובות ברורות ויעילות להתמודדות עם מצבים מסוג זה. קודם כל, נקדים ונאמר שהנימוס, בניגוד למה שחושבים רבים, אינו מתמקד במילים "תודה, בבקשה וסליחה". הנימוס מדבר על התחשבות והתייחסות (חיובית!) – ובכלל זה, התייחסות לעצמי, התייחסות לאנשים שאיתי והתייחסות לסביבה בה אני נמצא. נקודת המוצא היא שכל אדם הוא עולם. צריך להכיר ולכבד את העובדה שלכל אחד יש דעות משלו, אמונות, פחדים, תחביבים, שאיפות וכן הלאה.

אנחנו לא חייבים להסכים עם הדעות והגישות של כולם, אבל אנו בהחלט צריכים לדעת על קיומם ולכבד אותם. העובדה היא כי כולנו נולדנו לחיות בתוך חברה, אבל כדי שזה יתאפשר חייבים איזשהו "דבק" אשר יאחד את כולם, יגשר על פערים ויאפשר קיום חברתי נעים, תקשורתי ומהנה.

למעשה, העיקרון המנחה ובונה את הנימוס הוא ההיגיון, השכל הישר. הנימוס אומר לנו, בואו נעצור לרגע ונחשוב. מה מרגיש הצד השני, מה יהיו ההשלכות של המשפט אותו אני רוצה להגיד? מה תהיה ההשפעה של המעשה אותו אני מתכנן לעשות? ההשהיה הזאת, שמנטרלת את הפעילות מתוך דחפים ואינסטינקטים, מאפשרת לנו לבחור את דרכי הפעולה הנכונות.

הכלים האלה, הנובעים מהנימוס, מהווים למעשה אמצעים למיומנות חברתית. בזכות כלים אלו, יידע כל אחד כיצד עליו להתנהג ומה עליו לעשות בכל סיטואציה אליה הוא נקלע, גם אם היא זרה, מביכה או מאיימת.

גם לאחר שאנו מפתחים את המודעות לדרכי ההתנהגות הנאותות בסיטואציות שונות, עלינו להבין וללמוד כיצד אנו מעבירים את המסרים שלנו לסביבתנו בצורה מובנת ושאינה מעוררת התנגדות. כאן חשוב להבין כי כל מסר אותו אנו מעבירים לזולת הוא בלתי מילולי ברובו. רק 7% מהמסר שאנו מעבירים הוא מילולי, 38% ממשמעות המסר נקבעים על ידי טון הדיבור וסגנון הדיבור שלנו ו- 55% נקבעים על ידי שפת הגוף, ההופעה החיצונית והתדמית שלנו.

על מנת שהמסר המילולי שלנו יועבר בדיוק ובמלואו, עלינו לפתח מודעות תקשורתית לאותם 93% הבלתי מילוליים שבמסר, אז נהייה בטוחים שהמסר שלנו מועבר בתמציתיות וננטרל את הסכנה שהצד השני יפרשו בצורה מעוותת ויגיב באלימות מילולית או פיסית.

אם נשוב כעת לאותו הילד שעומד מול ה"בריון" הכיתתי, נגלה שיש באמתחתו כלים רבים המאפשרים הימנעות ממגע אלים. מודעות תקשורתית מתאימה תאפשר לו במקרים רבים לנטרל את היצר האלים שבאותו "בריון". כמו כן, במידה ואותה מודעות קיימת בקרב רוב ילדי כיתתו, ימנעו מלכתחילה מקרי "בריונות" שכאלו וכן יופחת החשש להצטייר כ"חנון" במידה ונמנעים מעימות אלים.

הואיל ואנו כבר יודעים שהנימוס מדבר על התייחסות ומהווה כלי לתקשורת חברתית, יש בכוחו לעזור לנו להתמודד עם סיטואציות אלימות, שלצערנו כה שכיחות בעת האחרונה.

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ