צעד אחורה ל"קדימה"

צעד אחורה ל"קדימה"
תמי לנצוט ליבוביץ AICI, CIP
תאריך: 19.12.2005

אוזלת היד שהפגינו אמש ראשי "קדימה" לנוכח ההתמוטטות הבלתי צפויה, אך לא בלתי אפשרית של מנהיגה, היא ללא ספק כשלון תדמיתי חרוץ.

תמונות הדוברים המאולתרים והנבוכים ששדרו מבית החולים לכל רחבי העולם החזירו רבים מאיתנו אל טראומת רצח רבין, כולל האסוציאציה המפחידה של מה יקרה אילו נצטרך להמשיך מכאן לבד.

הוואקום התקשורתי יצר תחושה שאין על מי לסמוך. מפלגת "קדימה" נתפסה אמש במערומיה, כשהיא מתקשה להדביק את קצב ההתרחשות של המציאות ומייצרת בקרב הציבור רושם של אובדן שליטה.

חוסר היכולת לצפות את העתיד ולתכנן מהלכים קדימה נתפס כבעיה אקוטית כשמדובר במפלגה פוליטית, ובפרט אחת כזו שחרתה על דגלה התמודדות עם אתגרי היום שאחרי. כשהבעיות הללו צצות יום לפני, זה מעמיד בספק את אמינות המפלגה.

הבעיה של מפלגת "קדימה" – ובכך אינה שונה מיתר המפלגות – אינה רק תדמיתית. "קדימה" סובלת מן המחלה הפוליטית הנפוצה של העדר מספר 2. אולי זה החשש מתחרות, אולי חרדה משינויים שדם צעיר יכניס למערכת, אולי סתם קושי בהאצלת סמכויות – מנהיגי ישראל לדורותיהם נופלים בעניין הזה של טיפוח דור המשך.

"קדימה", למרות ריבוי הכוכבים שהתפקדו לשורותיה, נופלת גם היא באותה נקודה. אמנם על הנייר אולמרט הוא מספר 2 ולצידו כוורת פוליטית נכבדה, אבל על המסך ברגעים הקריטיים הצלחנו לקלוט רק את בניו של שרון וכמה מעובדי בית החולים. אולמרט, מסתבר, היה בכדורגל. ככה לא בונים חומה וככה לא מתנהגים לפני בחירות. הייצוג התקשורתי של "קדימה" אמש היה מביש.

מספרים על טוסקניני שיום אחד היה חולה, עד כדי שלא יכול היה להתייצב לקונצרט שאליו התחייב. הלכו וחפשו לו מחליף צעיר ומתחיל, שלא יאיים על מעמדו. מצאו את אדוארד ברנשטיין – והשאר היסטוריה. באופן דומה, ניתן היה לצפות מצעירי המפלגה כמו ציפי לבני ועמיתיה, שינצלו את חלון ההזדמנויות וינועו מיוזמתם אל קידמת הבמה.

בפוליטיקה, כמו בעסקים ובחיים בכלל, לא צריך לחכות שיתנו לך. חייבים לקפוץ על העגלה ולהסתער על היעד. אולי הם פעלו על דעת היועצים, אולי שתקו מתוך כבוד לממלא מקום ראש הממשלה, אולם ברגעים כאלה נכון לרוב לפעול על פי שיקול דעת אישי ולקחת אחריות על התוצאות. במקרה הזה, חוסר המעש וחוסר האונים, הם צעד אחורה ל"קדימה".

לסיום, איחולי החלמה לראש הממשלה אריאל שרון. מפלגתו זקוקה לו.

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ