חגים הם פרקי זמן הנבדלים משאר ימות השנה בכך שהם מפנים את תשומת לבנו לענייני החג ומסיטים אותה משגרת העבודה וההתנהלות הרגילה. במקום לראות בכך בזבוז זמן כדאי לנו לנצל את ההפוגות הללו בחיינו ולהפיק מהן תועלת, לנו ולבני משפחתנו. אחרי הכל, לולא פסח – מי היה מרשה לעצמו חופש כה ארוך מהעבודה? לולא פורים – מי היה עוטה על עצמו תחפושת משעשעת? לולא יום כיפור, הייתם עלולים להיות עדיין בריב עם הבוס ולפספס את הקידום בו זכיתם. החגים מלווים בשלל טקסים ומסורות שעלולים להרתיע. אין צורך לחשוש. אומנם לעומת אירוח רגיל, יש דברים שעליכם לדעת ולהכין מבעוד מועד, אולם בדיוק כמו כל אירוח – החגים אינם מדע. ויותר מבאירועים אחרים אפילו – יש בהם מקום לדמיון וליצירתיות, לדרכים חדשות ומעודכנות לכבד את המסורת. חג שמח!
חג השבועות, חג מתן תורה, חג הביכורים, הינו השני משלושת הרגלים בהם היו עולים בני ישראל לרגל לבית המקדש. שמו של החג נובע מן התאריך: שבעה שבועות לאחר הפסח, סיום ספירת העומר. נהוג לחוג את ערב החג במלבושים לבנים, סביב שולחן אוכל עמוס כל טוב, מאכלי חלב, גבינות ויין.הידעתם?
חג הפסח, אחד משלושת הרגלים, חל בארבעה עשר בחודש ניסן, ובו אנו מציינים את העובדה שבמכת מצרים האחרונה, מכת בכורות, ה' פסח על בתיהם של בני ישראל ולא פגע בבכוריהם, וכן את יציאת בני ישראל ממצרים, מעבדות לחירות. בחג אנו מצווים באכילת מצות שבעה ימים וכן באי אכילת חמץ, על שום שבני ישראל יצאו למסע במדבר בחופזה ולחמם לא הספיק להחמיץ. האירוע המרכזי בחג זה הוא ליל הסדר, שבו נפגשים בני המשפחה לסעודה, קוראים בהגדה את סיפור יציאת מצרים, מברכים מגוון ברכות הקשורות לסימני החג – ובמרכזם פסח, מצה ומרור
ערב ראש השנה, חג ציבורי רשמי המציין את תחילתה של השנה האזרחית החדשה, חג זה והוא הנכסף ביותר לו מחכים הרוסים במשך כל השנה. חג בו הם מבלים עם המשפחה והחברים, מחליפים מתנות, ומשתתפים במסיבות גדולות וקונצרטים, וחוגגים תמיד עם הרבה אוכל ושתייה. בעיירות ובערים ובבתים, קישוטים חגיגיים, ועצי נובוגודניאיה *יולקה "עץ השנה החדשה". (יולקה הוא שם המקובל במזרח אירופה לעץ מקושט המוצב בימי החג לרגל תחילת השנה.
באתיופיה חגגו את הסיגד בעלייה המונית להר גבוה. בראש צעדו מנהיגי הדת, הקייסים, עם ספרי התורה ואחריהם צעדו בני הקהילה בתהלוכה ארוכה. הטיפוס אל ראש ההר נעשה תוך נשיאת אבנים על הראש או על הכתף, רמז להכנעה לפני ה' וזכר לחורבן המקדש. כולם לבושים בלבן. על ההר נשאו המאמינים תפילות וגזרו על עצמם צום
ראש השנה הוא הזדמנות להתחיל מחדש גם בדרך שבה אנו מברכים, מתארחים ומעניקים מתנות. הכתבה מציגה כללי נימוס עדכניים לברכות בווטסאפ, בקבוצות ובהודעות קוליות, מסבירה כיצד לנהוג בסימני החג, מתי להגיע, איך להציע עזרה ומה נכון להביא למארחים. עוד תמצאו בה הנחיות למתנות במשפחה, בעבודה ולנותני שירות, כללים לפתיחת מתנות ולאמירת תודה, ותזכורת חשובה: חג מוצלח אינו נמדד בגודל המתנה או בשלמות השולחן, אלא בתחושה שכל אדם נראה, מכובד ורצוי. כך מתחילים את השנה ברגל ימין — בחום, ברגישות, בתשומת לב ועם מעט חיוך אמיתי.
כנגד ארבעה מסוגרים דיברה הקורונה חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשמור חכם מה הוא אומר? "חבר'ה די, בואו נשאר בבתים שלנו ונסיים עם זה כמה שיותר מהר!" רשע מה הוא...
השנה אנחנו במקום אחר, מכורח הנסיבות. הכללים והנוהגים השתנו. האורח העיקרי בשולחן החג השנה ללא ספק יהיה ה-ZOOM. העידן הטכנולוגי נכנס אלינו הביתה ומתיישב איתנו בשולחן, והוא, בדומה לחוקיה של הטלוויזיה (קצת פחות מחמיר), מחייב אותנו להראות במיטבנו! לבשו חיוך גדול ותיהנו מהחג הזה כמה שניתן! כולנו יחד נעקוב אחרי התקשורת שמוצאת לנו רעיונות נחמדים ומנחמים, כמו לערוך את הסדר בדלתות פתוחות על מנת לשמוע את קריאת ההגדה מדירות השכנים, או לצאת למרפסות להקראת הקושיות.
חג דרוזי זה נחגג במשך 4 ימים ע"י בני העדה הדרוזית בין התאריכים 25 לאפריל ועד 28 בו. בחג זה עולים הדרוזים למתחם נבי שועייב, שנמצא בכפר חיטין שמעל הכנרת. יתרו שהוא חותן משה שנחשב לגדול הנביאים ואבי הדת הדרוזית, העביר בגלגול הנשמות (בו הם מאמינים) לנביא שועייב את נשמתו ולכן לפי המסורת הדרוזית, הנביא שועייב הוא אבי הנביאים ושליח האל, לא היה ולא יהיה נביא גדול ממנו
מתי פורים? 23-24 מרץ 2024. שבועות לפני החג אנו מוצפים באוזני המן, מאפה מסורתי והאהוב, טעים, אך מלווה בבעיה "אסתטית קלה". הפרג נוטה למצוא מקומו ישר בין השיניים. נכון שלשם כך נוצרו הקיסמים אך זו ההזדמנות לעדכן ולידע שקוד הנימוס והנוהג אוסר להשתמש בקיסמים בציבור וליד השולחן בשום צורה שהיא. גם אם מונחים קיסמים על שולחן האוכל, אין משתמשים בהם ליד השולחן. מבקשים את סליחת הנוכחים וניגשים לחדר השירותים.
חג הסוכות הוא חג מיוחד, שמאחד רבים מסביב לשולחן חג, שולחן מעט שונה מהרגיל. כאמור, בשונה משאר החגים, בהם יש ארוחת חג רשמית וברורה מסביב לשולחן, סוכות הוא חג דינמי יותר בו "כל דכיפין" מגיע לבקר בשבוע החג והאירוח בעצם אורך שבעה ימים וכולל אורחים מהמעגלים הפרטיים שלנו, ממעגלי העבודה וגם ממעגלים נרחבים של משפחה, שכנים וחברים. נושא האירוח בחג זה הוא מצווה. אורחים שונים מסביב לשולחן מזמנים לנו שאלות ותשובות לגבי התנהלות השיחה, אמנות השיחה הקטנה, "הסמול טוק" מקבל משמעות חשובה מתחת לסכך. לפניכם דרכים בה
בסוכה הכול מעט פחות פורמלי — אבל לא פחות מנומס. חג האושפיזין מזכיר לנו שאירוח טוב אינו נמדד רק בשולחן ובאוכל, אלא ביכולת לתת לכל מי שנכנס מקום בשיחה, בשמחה ובתחושת השייכות.
אצלנו בארץ ובכל קהילה יהודית מסביב לעולם, יום הכיפורים נותן לנו את ההזדמנות הזו על מגש של כסף, הזדמנות למחול על כבודנו ולהציע סליחה, פיוס ויד מושטת לאדם שחשוב לנו. ואכן, להתנצל זה לא דבר פשוט. יש כמה דרכים לבקש סליחה בין אדם לחברו כאשר בקשת סליחה פנים מול פנים היא המומלצת והטובה ביותר, מעניקה את הכבוד המלא לאדם שמולנו ונותנת לו לראות את הבעות הפנים ושפת הגוף שלנו ולהביע חרטה מלאה.
