חגים הם פרקי זמן הנבדלים משאר ימות השנה בכך שהם מפנים את תשומת לבנו לענייני החג ומסיטים אותה משגרת העבודה וההתנהלות הרגילה. במקום לראות בכך בזבוז זמן כדאי לנו לנצל את ההפוגות הללו בחיינו ולהפיק מהן תועלת, לנו ולבני משפחתנו. אחרי הכל, לולא פסח – מי היה מרשה לעצמו חופש כה ארוך מהעבודה? לולא פורים – מי היה עוטה על עצמו תחפושת משעשעת? לולא יום כיפור, הייתם עלולים להיות עדיין בריב עם הבוס ולפספס את הקידום בו זכיתם. החגים מלווים בשלל טקסים ומסורות שעלולים להרתיע. אין צורך לחשוש. אומנם לעומת אירוח רגיל, יש דברים שעליכם לדעת ולהכין מבעוד מועד, אולם בדיוק כמו כל אירוח – החגים אינם מדע. ויותר מבאירועים אחרים אפילו – יש בהם מקום לדמיון וליצירתיות, לדרכים חדשות ומעודכנות לכבד את המסורת. חג שמח!
חג הפסח נחשב לחג המשפחה והדבר בא לידי ביטוי בין היתר בכך שליל הסדר נחוג בחברת אנשים רבים, בני משפחה וחברים. באירוע כזה, לא רק המארחת צריכה להתכונן ולדאוג שהכל יתנהל כשורה. גם לאורחים ישנו תפקיד חשוב בהצלחת הערב.
חג הפסח נחשב לחג המשפחה וליל הסדר הוא לא רק אירוע משפחתי שההכנות אליו מורכבות ורבות, הוא גם מקור למתח נפשי, לחששות ואפילו לחיכוכים משפחתיים שמתמודדים איתם עד ראש השנה לפחות.
שבעים שנה לאחר שחרור מחנות ההשמדה ושבעים שנה לאחר הקמת האו"ם, הועלתה הצעה ישראלית מעל בימת העצרת הכללית של האו"ם וזכתה לתמיכה רחבה של 104 מדינות מרחבי העולם, לציין את זכר השואה כיום זיכרון בינלאומי. ההחלטה התקבלה על ידי האו"ם ב-1 בנובמבר 2005 ויום זה מצוין ב-27 בינואר בכל שנה. תאריך זה נבחר לציון היום בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ.
כשצפירת יום הזיכרון קורעת את האוויר, המדינה כולה קופאת. אנשים עוצרים באמצע הליכה, מכוניות נעצרות בצידי הדרכים, והשקט הבלתי נתפס משתלט על ארץ שרגילה לרעש מתמיד. ברגעים אלה של דומייה מוחלטת, כל אחד מאיתנו מתייחד עם זיכרונותיו ומחשבותיו. יש מי שדמעותיו זולגות בשקט, ויש מי שליבו פועם בעוצמה כשהוא חושב על מי שהיה ואיננו עוד.
החג מקושר להיסטוריה ולמורשת האמריקנית, אולם רבים מתייחסים ליום חג זה כחגיגת קיץ, כשהמוטיב המאפיין הוא לא פחות ולא יותר: תרבות הברביקיו האמריקאי, שאנו הישראלים יצרנו לו אח דומה שקוראים לו בישראל מנגל. גם הוא כאחיו הבכור מככב ביום העצמאות שלנו בישראל.זו ההזדמנות לנסות ולהסביר מה המקור של תרבות זו ומהם כלליה:
סנוניות החג מגיעות בצורת סופגניות גדולות ועגולות, הנמכרות בסופרמרקטים ובקיוסקים כמה שבועות לפני החג. הסופגניות שייכות למאכלי בצק המטוגנים בשמן עמוק לזכר פך השמן.
חג ההלואין חג קתולי "חג כל הקדושים", איבד את מאפייניו הדתיים והפך לחג חילוני, פולקלוריסטי ועממי. נחוג בערב שבין 31 באוקטובר ל 1 בנובמבר לציון סוף הקיץ ותחילת החורף. נרות בוערים בתוך דלעת מגולפת לפרצוף מבעית הן אביזר חג מיתולוגי. מסיבות, תהלוכות, טקסים בתחפושות ובמאכלי סתיו - בעיקר דלעת, תפוחים ואגוזים וממתקים מאפיינים חג זה. משחק הילדים הפופלרי והמאפיין חג זה : "תעלול או ממתק" Treat or Treat, הלואין הוא החג המסחרי השני בגודלו בארצות הברית, אחרי חג המולד.
לכבוד ראש השנה הסיני החלטנו לספר מעט אודות החג החשוב ביותר ליותר מרבע מאוכלוסיית העולם. חלק הולך וגדל של אנשי עסקים בעולם מבצע עסקאות עם עמיתים סיניים. בין אם הם לקוחות, ספקים, קולגות או לקוחות פוטנציאליים – אי אפשר להתכחש לרצון לצבור נקודות זכות במערכת היחסים איתם.
חג ההודיה הוא מהחגים המזוהים ביותר עם הרוח האמריקאית – שילוב מרגש של מסורת, היסטוריה, משפחתיות וקולינריה. הוא נחגג מדי שנה ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר, והשנה יצוין ב־28 בנובמבר. זהו החג השני בחשיבותו בארצות הברית, אחרי חג המולד, ומיליוני אמריקאים נוהגים לשוב במיוחד הביתה כדי לקחת חלק בארוחת החג הגדולה.
מדריך מקיף ועדכני לחג הסוכות, המחבר בין מסורת עתיקה לחיים של היום. במאמר: המשמעות ההיסטורית של הסוכה, סמליות ארבעת המינים, מנהג האושפיזין והאושפיזות, ועקרונות מעשיים לאירוח מוצלח בסוכה – מהכנה מראש ותפריט לכל הטעמים ועד תאורה בטוחה, נגישות וקישוט. בנוסף: כללי נימוס לאורחים, רעיונות למתנות, סוכות ירוק ושמירה על הסביבה, ושמחת תורה כחג של שמחה וזיכרון.
ל"ג בעומר, על אף היותו חג שמח ומאושר לילדים ומבוגרים כאחד, יכול להיות גם חג מסוכן מאוד. בנוסף להרגלינו היום יום-יומיים, וההכרה במתן כבוד לזולת, ההתייחסות אליו וההתחשבות בו - עלינו גם לנהוג במשנה זהירות בהכנות לקראת המדורות, באיסוף העצים, בהדלקת המדורה, ובחגיגות.
עברה לה עוד שנה, ואנו מציינים את יום הולדתה ה-77 של מדינת ישראל. גיל מכובד המעיד על בגרות, לא מדינה צעירה בתחילת דרכה. השנה, החגיגות מתקיימות בעיקר מכוח האינרציה של המסורת, בצל המציאות המורכבת שנכפתה עלינו.שנה קשה במיוחד חלפה עלינו. שנה שלא הכרנו כמותה, שנעה בין עצב עמוק, אכזבה ותחושת חוסר ביטחון קיומי, לבין רגעים של תקווה ופעולה נחושה. המניע המרכזי שליווה אותנו הוא התקווה להחזרת החטופים ולשיבת העקורים לבתיהם – תופעה חסרת תקדים במדינתנו, המסמלת את האתגרים החדשים שניצבים לפתחנו.
