נימוסים והליכות במצבים הקטנים של חיי היומיום. בסופרמרקט, ברחוב, במעלית, בתחבורה הציבורית ובכל מקום שבו אנחנו פוגשים אנשים אחרים. שאלות מהקהל, תשובות מקצועיות, כללי התנהגות ודוגמאות מעשיות, לעיתים גם עם חיוך. כי נימוס אינו רק לדעת מה נכון לעשות, אלא גם לדעת כיצד להתחשב באחרים.
אנו חיים על הכביש במציאות ישראלית קשה שלצערי כולנו מכירים: פקקים אינסופיים, צופרים ללא הרף (וללא תועלת), אחד נדבק לפגוש של השני, חותכים מימין ומשמאל, ובמילים אחרות, הופכים את הכבישים לשדה קרב של ממש.
מבקרים בישראל, בין אם תיירים ובין אם אנשי עסקים, מעירים לעיתים תכופות על התנהגותם הבוטה של הישראלים. בוטות זו, שנחשבת בעיני הישראלים כישירות וכנות, נתפסת בעיני אורחים מחו"ל כחוצפה וחוסר רגישות.
מי מהילדים לא מצא עצמו לפחות פעם אחת עומד בהתרסה מול ילד "מאיים", בריון קטן המנסה לשלוט ולגרור לריב? בדרך כלל אין לכך סיבה אמיתית, האינסטינקט הראשוני הוא פשוט להסתובב וללכת.
המילה-Civility תרבות אזרחית, נגזרת מהמילה הלטיניות Civitas, שמשמעה "עיר", "אזרחות" ו"קהילה", וכן מהמילים האנגליות Civilized ו - Civilization שמשמען "תרבות" ו"תרבותיות". המשמעות הבסיסית ביותר של המילה Civility היא: להיות חלק מהמשפחה האנושית, על כל המשתמע מכך. בדיוק כשם שישנם חוקי מוסר והתנהגות המאפשרים אחווה ושלווה במשפחה, כך קיימים חוקי ה-Civility שמאפשרים לנו לחיות בשלום בתוך החברה האנושית.
מעלית היא מרחב קטן ומשותף שבו כל תנועה מורגשת: מי נכנס קודם, היכן עומדים, איך מבקשים ללחוץ על הקומה, מתי מחזיקים את הדלת ומה עושים עם תיק גב, טלפון, ילדים, כלבים או חבילות. המדריך המעודכן לנימוסי מעלית מסביר גם כיצד מכבדים פרטיות, שומרים על המרחב האישי, מציעים סיוע לאדם עם מוגבלות ומתנהגים נכון במקרה שהמעלית נעצרת. כמה שניות של נסיעה – והרבה מקום להתחשבות.
בחודשי הקיץ נוהגים רבים מאיתנו לקחת הפסקה משגרת העבודה, מן המתח של החיים היומיומיים במדינה שלנו, מן החיבור האינטנסיבי לחדשות – ולטוס לחו"ל. הניתוק הפיזי והגיאוגרפי מהכול – מהבוס המלחיץ בעבודה עד הילד שלא מכין שיעורי בית – מעניק לנו תחושת שחרור נפלאה.
