דלגו לתוכן
03-6913545

איך אוכלים את יום הפסטה הבינלאומי?!

2 דקות קריאה תמי לנצוט ליבוביץ

יום הפסטה הבינלאומי – 25 באוקטובר בכל שנה

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

מקורות הפסטה הם עתיקי ימים. פסטה באיטלקית פירושה בצק. הרומאים הם אלו שהחלו להשתמש בבצק, שעשוי בפשטות, קמח ומים. לראייה, נמצאה פחית אכסון של אטריות מקרוני משנת 1279.

(בניגוד לדעה הרווחת שמרקו פולו גילה את הפסטה באסיה - סין והביא אותה לאיטליה).

יום הפסטה הבינלאומי הראשון התקיים בשנת 1995, ברומא, ע"י 40 מומחים ויצרני פסטות מכל קצוות העולם במטרה לחלוק ולהעשיר את הידע והזוהר של אטריות אלו לסוגיהן.

מאז ועד היום חוגגים מידי שנה בכל העולם יום זה ומתוודעים לתרבות הקולינארית של מאכל פופולארי במסיבות פסטה, ארוחות במסעדות לסוגיהן ובבתים, כל זאת זה תחת כנפי הארגון הבינלאומי I.P.O International Pasta Organization

להיסטוריה של הפסטה - http://www.pastaforall.info/wordpress/history-of-pasta/

איך אוכלים פסטה - ספגטי, לינגוויני, פטוצ'יני

יש שתי גרסאות לגבי איך האיטלקים אוכלים ספגטי. גרסה א' טוענת שמגלגלים את הפסטה על מזלג שנתמך על כף.

פסטות ארוכות:

  • ספגטי: האטריות המוכרות ביותר.

  • ספגטיני: פדליני - שתי גרסאות דקות יותר מהספגטי.

  • לינגוויני: אטריות ארוכות ושטוחות.

  • פטוצ'יני: (מאיטלקית – Fettuccine ,רצועות קטנות): אטריות שטוחות ועבות המיוצרות מביצים ומקמח.

  • טלייטלה: אטריות רחבות, שטוחות וארוכות.

  • מקרוני: אטריות חלולות.

פסטות קצרות:

  • פנה: האטריות הקצרות הפופולריות ביותר. בגרסתן הבסיסית הן קצרות, חלקות, וחתוכות באלכסון בקצותיהן.

  • ריגטוני: אטריות קצרות וצינוריות בצורתן. הן עבות מן הפנה אך מקווקוות וחתוכות ישר בקצותיהן.

  • מקרונצ'יני: גרסאות קצרות של המקרוני הקלאסי, אטריית מקרוני שחתכו לרצועות קצרות.

  • פוסילי, אליקה וספירלי: אטריות מסולסלות דמויות ברגים, הלוכדות היטב רטבים שאינם חלקים.

  • קונקילי וקונקיליני: צדפים גדולים וצדפים קטנים.

  • פיפה: צינורות בעלי צורה מעט ספירלית, כצורת שריון חילזון, דומות מאוד בשימוש לאטריות הפרפר.

  • פסטיני: פתיתי הפסטה הזעירים, המוגשים במרקים באיטליה.

  • לזניה: אטריות רחבות ושטוחות במיוחד.

כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ

תגובות

הוספת תגובה

הדוא״ל לא יפורסם. התגובה תופיע לאחר אישור.

הצהרת פרטיות
שתפו:

להמשך קריאה

מאמרים נוספים

השף, הנימוס ואמנות האירוח

האם מנה של שף בעל שלושה כוכבי מישלן יכולה להציל אירוח גרוע? לרגל יום השף הבינלאומי, תמי לנצוט ליבוביץ בוחנת את הקשר שבין אמנות הבישול, נימוסי השולחן ותרבות האירוח. מתוך ניסיונה המקצועי ופעילותה הבינלאומית במסדר אבירי הגריל, היא מסבירה מדוע חוויית אירוח בלתי נשכחת נוצרת לא רק בזכות האוכל, אלא גם בזכות האנשים, היחס והכבוד ההדדי.

4 דקות קריאה

האמנות שמפעילה את כל החושים - אירוח

תורת האירוח אינה מדע, אלא אמנות אנושית המשלבת ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מגע ותחושה. בכתבה מסבירה תמי לנצוט ליבוביץ כיצד הפרטים הקטנים — קבלת הפנים, התאורה, המוזיקה, התאמת המזון, נוחות הישיבה, קצב הערב והקשבה לאורחים — יוצרים חוויה שלמה. המארח הטוב אינו בהכרח המרשים ביותר, אלא זה שגורם לאורחיו להרגיש רצויים, נינוחים ומכובדים, ואף מצליח ליהנות בעצמו מן האירוח.

7 דקות קריאה

איך אוכלים ספגטי נכון?

ספגטי הוא הרבה יותר מצלחת פסטה. מאחוריו עומדים מאות שנים של היסטוריה איטלקית, מסורת, הגירה ותרבות שולחן. איך הפכה הפסטה לסמל של איטליה, מה הקשר בין נאפולי להתפתחות המזלג, כיצד הגיע הספגטי לאמריקה, ולמה האיטלקים אוכלים אותו במזלג בלבד? מדריך קליל ומקצועי לאכילת ספגטי: כמה פסטה לוקחים, איך מסובבים נכון, מתי משתמשים בכף, אילו מנות פסטה דווקא כן נאכלות בכף — ומה כדאי לעולם לא לעשות.

6 דקות קריאה

נשמח לחזור אליכם

רוצים שנחזור אליכם?

השאירו שם, טלפון ודוא״ל, ונחזור אליכם בהקדם.

הצהרת פרטיות

תמונה לא זמינה