רבים בישראל חווים תחושות קשות ומורכבות ביום הזיכרון, גם אם האובדן כלל לא נגע במעגלים הקרובים אליהם. על אחת כמה וכמה היא החוויה של אדם למשפחת השכול שספג אובדן של משפחה או חברים קרובים. נאמר לא מעט בעבר ש"יום הזיכרון אינו עבור משפחות החללים. עבורם כל יום הוא "יום הזיכרון" בגרסאות שונות של המסר. מכך נגזרת השאלה – האם משום שכל יום הוא בו זוכרות המשפחות את החללים יש מקום למעבר שרבים רואים בו זילות של זיכרון הנופלים? לפוסט המלא:
כל כך הרבה שאלות שמעניקות בעיניי תשובה שאינה חד משמעית. לכן, אשמח לשמוע את דעתכם בנושא המורכב והכואב שמנקז לתוכו את אחד הנקודות הרגישות שלנו כמדינת ישראל.
תגובות
הוספת תגובה
הדוא״ל לא יפורסם. התגובה תופיע לאחר אישור. * שדה חובה
ט״ו באב 2026 השנה שמרגיש קצת אחרת. מאת: תמי לנצוט ליבוביץ ט״ו באב בתקופה שבה שום דבר אינו מובן מאליו מקבל משמעות עמוקה ומרגשת יותר. לצד הפרחים, השוקולד וה...
נימוסי קיץ - הבריכה ונוהגיה מאת: תמי לנצוט ליבוביץ הקיץ כבר כאן, ואיתו הלחות, האבטיח, ואיך אפשר בלי – הספורט הלאומי החדש: "מלחמת המגבות". הבריכה הציבורית...
שאלה של נימוס במרחב הציבורי – נימוסי קיץ והחופש הגדול מאת: תמי לנצוט ליבוביץ הקיץ והחופש הגדול מוציאים את כולנו החוצה: לים, לבריכה, למלון, לפארק, לקניון, ל...
תגובות
הוספת תגובה
הדוא״ל לא יפורסם. התגובה תופיע לאחר אישור. * שדה חובה