דלגו לתוכן
03-6913545

'הכנסת אורחים' - מקורות מול והעידן העכשווי

3 דקות קריאה תמי לנצוט ליבוביץ
'הכנסת אורחים' - מקורות מול והעידן העכשווי

היסטוריה ומקורות

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

בלשון המקרא, המילה "אורח" (הנכתבת תמיד בכתיב חסר "אֹרֵחַ"), באה מהמילה אֹרַח, שמשמעה דֶרֶך; אֹרֵחַ הוא אדם שהולך בדרך - עובר אורח. ראו למשל ירמיהו ט, א: "מי יתנני במדבר מלון אֹרחים ...", במשמעות מקום לינה לעוברי-דרכים; או איוב לא, לב: "בחוץ לא ילין גר, דלתי לארח אפתח" במשמעות של אדם העובר בדרך.

גם מצוות "הכנסת אורחים" הנזכרת בדברי חז"ל, אין עניינה להזמין קרובים או חברים לבקר בביתנו, אלא להביא על ביתנו עוברי אורח לשם מנוחה והתרעננות.

למילה "אורח" יש גם צורת נקבה – "אורחה", שמשמעה "קבוצה של אורחים", "קבוצה של אנשים שעוברים בדרך". למשל: בראשית לז, כה: "וישבו לאכל לחם, וישׂאו עיניהם ויראו והנה אֹרחת ישמעאלים באה מגלעד, וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט, הולכים להוריד מצרימה" (פרשת הקנייה של יוסף).

כללי האירוח נבעו אז מתוך מחשבה שהמארחים של היום הם האורחים של מחר. כבר אז אדם נחשב למארח טוב אם ידע להעניק לאורחו את ההרגשה כי הוא חשוב לו, ולכן לא חסך בכל מאמץ להנעים את זמנו.

ועל כולם התעלה אברהם אבינו , אשר טרח להעניק לאורחיו שירותי V.I.Pעם אקסטרות...

אז מה הפלא שאנו, אשר ספגנו את גינוני האירוח הטוטאלי מן התנ"ך, וכן את כללי וטקסי האירוח במזרח התיכון שבו אנו חיים, נלחצים מאירוח? – מה יאכלו? מה ישתו? איך נשעשע את האורחים? איך לא ישתעממו? מה יגידו על האירוח שלנו – וכיוצא בזה חרדות וסיבות לכאב ראש.

הידעתם?

גם בעברית וגם בשפות אחרות, אחת הברכות הנהוגות כלפי אורח הנכנס לבית המארח מזכירות במשהו את גינוני העת העתיקה, גם אם רק מן השפה אל החוץ: בעברית: "תרגישו בבית"; באנגלית: " Make yourself at home ; בצרפתית: Vous etes chez vous; בספרדית: Mi casa es su casa - לא יזיק להכיר.

"אמנות האירוח ושיחות החולין הקצרות, בעלות המשמעות, הן ההתמחות החדשה של הדמוקרטיה בעידן החדש והדבר לו אנו זקוקים בעולם כעת."

(פיל קאס, מנכ"ל "קולומבוס", אוהיו, ארצות הברית).

כיום חשוב שנשנה את נקודת ההתייחסות. האירוח לא עוד נועד להרשים את הסביבה, אלא להנעים את זמנם של האורחים. אחרי הכול, הצְלחת אירוע כבר אינה נמדדת בשעות ההכנה או בטיב הארוחה, אלא באווירה הנעימה, באופי השיחה ובעניין שנוצר בין האורחים.נְהגי האירוח השתנו זה מכבר, לעומת העבר, ובמיוחד ממחצית המאה העשרים ואילך.

פעם היו רוב המארחים מבשלים בבית. כיום רצוי להכיר את המעדניות הטובות ביותר או את חברות הקייטרינג הנוהגות לבשל בבית או להביא עמן אוכל מוכן לפי הזמנת המארח. יש גם כאלה המעדיפים לערוך אירוע במסעדה או לחילופין, לערוך אירוע בבית ולבקש מכל אחד שיביא עמו כיבוד. יש המגדילים לעשות ומבקשים בסוף הערב מכל אורח לשלם את חלקו – במסעדה או בבית.

כיום, גם לגברים יש מה להגיד – יותר ויותר גברים לוקחים חלק בתכנון האירועים ובהכנתם.

באשר למתנות – פעם היית אתה, האורח, המתנה. היום מקובל להגיע לאירוע עם מתנה. זהו כשלעצמו נוהג פסול, שכן אירוח אינו נמדד על-פי גודל המתנה או יוקרתה, אלא אם כן מדובר ב"סיבה למסיבה" כמו חנוכת בית או ימי הולדת, ילד/נכד........

©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ

לקוח מתוך הספר: 'נימוסים בעידן העכשווי' - פרק: תרבות האירוח

תגובות

הוספת תגובה

הדוא״ל לא יפורסם. התגובה תופיע לאחר אישור.

הצהרת פרטיות
שתפו:

להמשך קריאה

מאמרים נוספים

השף, הנימוס ואמנות האירוח

האם מנה של שף בעל שלושה כוכבי מישלן יכולה להציל אירוח גרוע? לרגל יום השף הבינלאומי, תמי לנצוט ליבוביץ בוחנת את הקשר שבין אמנות הבישול, נימוסי השולחן ותרבות האירוח. מתוך ניסיונה המקצועי ופעילותה הבינלאומית במסדר אבירי הגריל, היא מסבירה מדוע חוויית אירוח בלתי נשכחת נוצרת לא רק בזכות האוכל, אלא גם בזכות האנשים, היחס והכבוד ההדדי.

4 דקות קריאה

האמנות שמפעילה את כל החושים - אירוח

תורת האירוח אינה מדע, אלא אמנות אנושית המשלבת ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מגע ותחושה. בכתבה מסבירה תמי לנצוט ליבוביץ כיצד הפרטים הקטנים — קבלת הפנים, התאורה, המוזיקה, התאמת המזון, נוחות הישיבה, קצב הערב והקשבה לאורחים — יוצרים חוויה שלמה. המארח הטוב אינו בהכרח המרשים ביותר, אלא זה שגורם לאורחיו להרגיש רצויים, נינוחים ומכובדים, ואף מצליח ליהנות בעצמו מן האירוח.

7 דקות קריאה

איך אוכלים ספגטי נכון?

ספגטי הוא הרבה יותר מצלחת פסטה. מאחוריו עומדים מאות שנים של היסטוריה איטלקית, מסורת, הגירה ותרבות שולחן. איך הפכה הפסטה לסמל של איטליה, מה הקשר בין נאפולי להתפתחות המזלג, כיצד הגיע הספגטי לאמריקה, ולמה האיטלקים אוכלים אותו במזלג בלבד? מדריך קליל ומקצועי לאכילת ספגטי: כמה פסטה לוקחים, איך מסובבים נכון, מתי משתמשים בכף, אילו מנות פסטה דווקא כן נאכלות בכף — ומה כדאי לעולם לא לעשות.

6 דקות קריאה

נשמח לחזור אליכם

רוצים שנחזור אליכם?

השאירו שם, טלפון ודוא״ל, ונחזור אליכם בהקדם.

הצהרת פרטיות

תמונה לא זמינה