בעולם שבו רושם ראשוני הוא הרבה פעמים ההזדמנות היחידה שלכם, ומאחורי כל צורת תקשורת עומדת פרשנות – או אם נסביר זאת בדוגמה, עולם שבו יש לכם שלוש דקות במעלית כדי לספר על הסטארט-אפ שלכם והמשקיע שלפניכם הוא יפני – התדמית היא חזות הכול. ההופעה החיצונית, המבט בעיניים, צורת הדיבור, אופן הזזת הידיים, הלבוש, האיפור, ריח הבושם, צורת הושטת כרטיס הביקור – כל אלה עלולים לקבוע את עתידכם. אותה מערכת תקשורת, שחוצה יבשות ועמים ופועלת מתוך היכרות עם סוגי ההתנהגות המקומיים והגלובליים, מניעה את גלגלי הכלכלה והפוליטיקה של העולם. בתוך המציאות הזו, מי שמתמצא בשפת התדמית החזותית הוא בעל יתרון אדיר.
לקראת המסיבות לשנה החדשה ולאור הנוהג המקובל להתנשק בשעה שבה מתחלפת שנה אחת באחרת, קצת מידע על הנוהג הפופולרי כל כך של הצמדת פיות ואפים לצרכי תקשורת בינאישית.
איכות הקול וסגנון הדיבור שלנו מהווים חלק ניכר מהתדמית אותה אנו יוצרים ומקרינים. ממחקרים עולה כי המסר המילולי מהווה 7% מכלל המסרים המועברים במצב של תקשורת בין אישית, וכשבאים לנתח את סגנון הדיבור, ההתייחסות היא אך ורק לאיך הדברים נאמרים, תוך התעלמות מוחלטת מהתוכן עצמו. בחיי היומיום, כל אחד מאמץ לעצמו סגנון דיבור משלו, המייחד אותו ומזוהה איתו, אך כאשר אנו מדברים על מגרש העסקים, הפוליטי או החברתי הם מקבלים משנה חשיבות.
כלל ידוע הוא כי החלק הפעיל והחשוב ביותר בשיחה טובה הוא ההקשבה. כיוון שאמנות השיחה היא כלי עבודה שימושי וחשוב בזירת העסקים, למיומנות ההקשבה יש ערך מוסף גבוה ביותר ובהחלט אפשר להכתיר אותה כאמנות בפני עצמה.
לכל אדם יש שם, ואין צליל ערב יותר לאוזן האדם מאשר שמו. כאשר מציגים אתכם בפני אדם זר, ואותו אדם קולט את שמכם ומשתמש בו ללא טעות, זוהי מחמאה נעימה למדי: "יש בי משהו שגורם לו לזכור את שמי".
מוזר ככל שישמע, אך דווקא לאותו פטפוט סרק הידוע גם בשמות כמו שיחת חולין, או שיחה קטנה (small talk) יש חשיבות עצומה בכל האמור לגבי קשרי עסקים.
שיחת החולין, או מה שנהוג לכנות "Small Talk" היא זו הקודמת לניהול המשא ומתן או שיחה עסקית אחרת. כך המפגש מתחיל באווירה נינוחה ונעימה, תוך חיוכים.
