העבודה אבודה

העבודה אבודה
תמי לנצוט ליבוביץ AICI,CIP
תאריך: 11.10.07

הפוליטיקה הישראלית מזכירה התנהלות של רווקה בוגרת, אשר מתקשה להשיג מחזר חדש ומוכנה בכל רגע נתון לתת הזדמנות נוספת לאחד מחבריה לשעבר. הזיכרון הקצר שלה מאפשר לה לשכוח להם את המגרעות ואת המעידות, ולהתמקד בצורך למלא את החלל הריק, לא משנה במה.

"החבר לשעבר" ברק מגיח עתה לסיבוב נוסף מפוקח ומחודד מאי פעם – יש יאמרו מסוכן ובלתי צפוי מתמיד. ברוב חוכמתו, שבערכה אין להמעיט, הוא מנווט את המערכה על ראשות המפלגה לעמדה המעורערת של שר הביטחון. תאוריית הצרכים של מסלאו מכירה בצורך הבסיסי ביותר בביטחון, שבלעדיו אין האדם יכול להמשיך ולמלא את צרכיו האחרים.

ברק, כאמור איש מלומד לכל הדעות, מתלבש בדיוק על הפירמידה הזאת, כשהוא מבטל כל אג'נדה חברתית של המפלגה למען שיקום יכולת ההגנה העצמית של ישראל ושיפור המוכנות ליום של הפצצה. עמי איילון, המתמודד המוביל עד כה ושועל קרבות ותיק בעצמו, עושה עימו יד אחת בהדגשת הנושא הביטחוני (אם כי שומר אמונים גם לזקנה במסדרון), בניסיון לקלוע לאותו צורך בסיסי שהתערער, כמו גם להתמודד עם "האיום הפיננסי".

בניגוד לגנרלים, פינס מבקש, לגמרי בצדק, להבדיל בין ראשות המפלגה לתיק הביטחון. כמי שגדל בתוך המפלגה וצבר קילומטראז' פוליטי מכובד, כמו גם מוניטין של איש הגון וישר – מוצר נדיר ומבוקש בימים אלה, הוא מבקש להותיר את העם על סדר היום הלאומי. למרות חוסר הניסיון הצבאי שלו (וגם בגללו, כנראה), הוא מסרב להתקפל אל מול האיום האיראני ומתעקש לשמר אצל מפלגת העבודה את הבסיס הסוציאלי לקיומה.

השלישייה הפותחת של העבודה מתכתשת ומשתלחת בינה לבין עצמה, מנהיגיה הפוטנציאליים יורים חיצים זה בזה, עד כדי כך שקשה לדמיין אותם בעתיד פועלים כראש חץ אחד. נדמה כי כשיסתיימו הפריימריז וייבחר המנהיג האחד, יהיה קשה לאחרים לסור למרותו ולהתאים את פעולותיהם לסדר היום שיקבע. בתנאים כאלה, יהיה קשה מאוד למפלגת העבודה לתפקד. האם זוהי תחילת הסוף? ימים יגידו. ללא ספק יש כאן התחלה בעייתית.

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ