דלגו לתוכן
03-6913545

"פוליטיקאי נולד"

2 דקות קריאה תמי לנצוט ליבוביץ
"פוליטיקאי נולד"

"פוליטיקאי נולד"
תמי לנצוט ליבוביץ AICI, CIP
תאריך: 1.12.2005

מחול השדים שמתחולל בזירה הפוליטית שלנו הוא מחזה שלא נראה בשום מדינה מתוקנת. מכל קצוות המדינה מגיעים מועמדים מוכשרים יותר ופחות, כולם נרגשים לקראת "האודישן הגדול" - בחירות 2006.

אם הייתי מנחה את ה"אודישן" הזה והיו קוראים לי צביקה הדר, בטח הייתי שואלת עכשיו "מה זה החארטה הזה?". ממתי כל מיליונר פוליטיקאי וכל עיתונאי רץ לכנסת? ממתי כל מובטלת סלבריטאית היא שרה בפוטנציה וכל אדם עם תיק מספיק נפוח במשטרה יכול לקנות מפלגה? ולאן לעזאזל נעלמו כל הפוליטיקאים המקצועיים?

בשבועות האחרונים מסתמנת התדרדרות קיצונית בפוליטיקה הישראלית ובמדינה בכלל. העניים נעשים עניים יותר, העשירים נעשים מושחתים יותר, התלמידים נכשלים יותר, המתנחלים המפונים נשכחו ונזנחו. מצב העניינים בכל החזיתות בכי רע, אבל בראש הפירמידה אומרים עכשיו "פוס".

ב-118 הימים הבאים אנחנו מתכוננים ל"אודישן" ואתם תחכו. אפשר להיות נאיוויים חסרי תקנה ולהיאחז ברוחות של שינוי כבסיס לתקווה, אבל לדאבוני אני יכולה לראות רק הוריקן ממשמש ובא. ואוי ואבוי אם דבר כזה יקרה כאן עכשיו, כי לאור חוסר האחריות המאפיין את ממשלתנו לאחרונה, ניו אורלינס תיראה כמו פיקניק.

ביבי ירה את יריית הפתיחה כשהתפטר והכריז קבל על ועדה על בריחה מאחריות. בעקבותיו הצטרפו לטרנד הזה רבים וטובים, עד שלא נשאר לנו אף אחד לסמוך עליו. אף אחד לא דופק חשבון, כל אחד יכול לקום וללכת כשמתחשק לו. אבל מה עם הבוחרים שנתנו עבורו את קולם? מי ייצג את האינטרסים שלנו? לאן נלך אנחנו כשנרגיש שאין לנו ברירה אלא לברוח? כיצד נתמודד עם חרדת הנטישה המוצדקת שפיתחנו?

רעה חולה נוספת – מלבד הבריחה מאחריות – היא האופורטוניזם ההזוי משהו שמאפיין את המצטרפים החדשים לפוליטיקה. רובם, עוד לפני שנכנסו לפעילות, הרבה לפני שמפלגתם השיגה מספר מנדטים שיאפשר את ישיבתם בכנסת וכמובן לפני שזכו בבחירות – כבר סימנו את התפקיד שלהם בממשלה. הפרופסור יהיה שר החינוך, המיליונר כמובן שר אוצר, ובתפקיד שר הפנים, השוטר לשעבר. פוליטיקה, רבותי, זה לא משחק ילדים ולא בוחרים ח"כים לפי החומר שיש להם למכור לתקשורת.

על רקע ההתרחשויות הללו, אנחנו - המקצוענים שעוסקים בתדמית פוליטית - מרגישים קצת מבולבלים. תפקידנו לעזור לנבחרי הציבור להחצין את הידע, הניסיון והאישיות האמיתית שלהם, לא להיות במאי שחקנים בתיאטרון אבסורד. בחירות 2006 מסתמנות כרגע פחות כמו תחרות על האסטרטגיה המדינית של ישראל, ויותר כמו תכנית ריאליטי מפלצתית בשם "פוליטיקאי נולד".

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ

תגובות

הוספת תגובה

הדוא״ל לא יפורסם. התגובה תופיע לאחר אישור.

הצהרת פרטיות
שתפו:

להמשך קריאה

מאמרים נוספים

השר נפתלי בנט - תגובה

התרגשתי לשמוע את השר נפתלי בנט פותח ראיון אישי בגלי צה"ל בדברי הספד כנים על הרב אביחי רונצקי ז"ל. בדבריו ציטט השר את מילותיו האחרונות שלחש לו הרב על ערש דווי, " כשפוגשים אנשים , בני אדם, ברחוב, במעלית, אנשים זרים, יש לומר שלום, בוקר טוב ולחייך" . זו הייתה בקשתו האחרונה , לשנות את האווירה השוררת במדינתנו ולגרום לאנשים " להיות אנשים טובים יותר".

דקת קריאה אחת

יום הזיכרון – היום הכי ישראלי שיש

שבוע אחרי יום השואה ,יום אחרי יום הזיכרון ויום העצמאות ימים של גאוות יחידה, ימים שכמו סם צפינו בתכניות הטלוויזיה וקראנו את המוספים והמאמרים המרתקים ,הקשבנו ברדיו לתוכניות בהם סיפרו על מעשי גבורה אישיים, השתתפנו באירועי מרגשים באתרי הנצחה ובמרכזי ערים, הזדהינו כאבנו והערכנו את סיפורי הגבורה של הנופלים ,רמת ההקרבה, האחריות והנתינה התרגשנו עם המשפחות השכולות, הפכנו לאחים ובני משפחה קרובים.. הרגשנו מאוחדים וגאים. המעבר לחגיגות יום העצמאות שהתחילו בסיפורי מדליקי המשואות המיוחדים, נמשך בבוקר עם הנוער המדהים בחידון התנ"ך וטקס החיילים המצטיינים, והמשיך בסיפורי מקבלי פרסי ישראל. המבוגרים יותר שבנינו נזכרו בתקופה של פעם שלא התביישנו בהיותנו ישראלים אלה להיפך הגאווה והערכה של היותנו ישראלים ליוותה אותנו יום יום בארץ ובעולם. ולא כמו בשנים האחרונות בהם הפכנו להיות האויבים המסוכנים ביותר של עצמנו.מקטרים,כועסים,מבקרים,קצרי רוח, לא מפרגנים כך שמילה טובה קשה להשגה. מתעלמים ממעשים הטובים ומחפשים בכוח את המעשים ה הפחות טובים . אני מתייחסת בתיאור קצר זה לא רק לנו האזרחים אלה לשרים, לחברי הכנסת, שופטים ,אנ

2 דקות קריאה

אלימות בכנסת

חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, נראית כמי שיודעת מהם כללי ההתנהגות והנימוס. היא תמיד כל כך מטופחת, לבושה בקפידה, בבגדים מגוהצים, ובחליפות מחויטות, כאלו שנודה על האמת, קצת נדיר לראות במחוזותינו. היא משדרת לסביבה תדמית אלגנטית ואינטליגנטית, אבל לעיתים, בדיוק כמו כאן, אנו מגלים שאין בכך די. לא מספיק להראות מכובד, צריך גם להתנהג כך. זה נכון בתור בקופת חולים נכון בעבודה, וזה נכון הרבה יותר במקום ייצוגי כמו משכן הכנסת.

2 דקות קריאה

נשמח לחזור אליכם

רוצים שנחזור אליכם?

השאירו שם, טלפון ודוא״ל, ונחזור אליכם בהקדם.

הצהרת פרטיות

תמונה לא זמינה