תורת האירוח היא לא מדע, היא אמנות. אין דבר שנקרא אירוח נכון ואין דרך אחת לארח. ובכל זאת, יש תמהיל מסוים - האורחים, האוכל, סדר ההתרחשויות, הסגנון – שהתייחסות יצירתית למגוון מרכיביו משפרת את סיכויי ההצלחה של האירוע. אם תרצו, בגדול, הפרטים הקטנים הם שקובעים את גורלו של כל אירוע, בזירה העסקית כמו גם בחברתית. אין כאן תורות מסיני או דרכי קיצור, אלא חשיבה מראש על כל הנקודות שיש לעבור בהן בדרך לאירוע מוצלח.
מכיוון שהקורטוש הוא בעיקרו מאכל רחוב, האכילה בידיים היא הדרך המקובלת והמועדפת ליהנות ממנו. החוויה של קילוף הבצק מהגליל היא חלק בלתי נפרד מהמסורת ומההנאה מהמאכל. כמובן, תמיד רצוי לשמור על ניקיון ולהשתמש במפיות או מגבונים לניקוי הידיים לפני ואחרי האכילה.
לגמרי שלא בצדק יצא לבירה, במקומות מסוימים בדורנו, שם הממצב אותה כמשקה פשוט ואולי אף נחות במשפחת האלכוהול. הבירה, שהיא ככל הנראה אחד המשקאות הקדומים של האנושות, נושאת עמה היסטוריה עשירה ומכובדת, אשר זכתה עם השנים להתפתח למגוון רחב של סגנונות וסוגים, קלים ומורכבים, מרירים ומתקתקים, כאשר לכולם מכנה משותף אחד והוא היותם מורכבים ממים, שמרים, לתת (דגן שעבר תהליך הנבטה חלקי למען ימוצו הסוכרים שבו) וכשות (תפרחת צמח שתפקידה לתבל את הבירה, להעניק לה טעמים מרירים ואף לאפשר שימורה לאורך זמן).
יינות הבוז'ולה הם היינות הראשונים היוצאים לשוק משנת הבציר האחרון במובן זה, חגיגות הבוז'ולה מזכירות במשהו את הבאת הביכורים: כורמי חבל בוז'ולה שבצרפת חוגגים את הבציר המוצלח ביינות שזה עתה יצאו מן המכבש בכל אזור בוז'ולה חוגגים את הגעת היין במוסיקה, תהלוכת לפידים העשויים מענפי גפנים ובריקודים באוכל ובהרבה יין, מבירת המחוז ועד לאחרון הכפרים. בעיירה בוז'ו שהיא הבירה ההיסטורית של האזור. בשעה 12 בלילה נפתחות החביות והבקבוקים וה'נובו' זורם כמים.
אנו אורחי הכבוד בארוחה עסקית, לא מבינים גדולים ביין, כאורחי כבוד נתנו לנו לבחור את היין, מה עושים?!! יין ועסקים הולכים יד ביד עוד מימי קדם, היום תרבות היין היא שפה בין-לאומית אחידה ונושא שיחה פופולרי בכל מקום. לפיכך הכרת הנוהגים ומושגי היסוד הקשורים ביין אינה רק מציגה אותנו כבקיאים בהלכות עולם, אלא גם מסייעת לאומנות השיחה סביב השולחן ואף לוקחת חלק מהתרשמות המקצועית/ אישית/ ייצוגית מהמדינה אותה אנו מייצגים.
לקראת יום קרואסון הבינלאומי, ה 30 בינואר, כמה הארות שאולי לא ידענו. הקרואסון מקבל את שמו מצורתו: בצרפתית משמעות המילה היא "סהר" או "סהר הירח"."crescent" or "crescent of the moon" מאפה האוסטרי המכונה קיפרל הוא האב הקדמון של הקרואסון - בשנות ה-30, אוסטרי פתח מאפייה וינה בפריז, שהפכה לפופולרית ביותר ובהשראת גרסאות צרפתיות אותו מאפה אוסטרי הפך לקרואסון צרפתי.
הסיגר, על ריחו הדומיננטי ומגוון טעמיו, הפך בשנים האחרונות לאורח מבוקש בתרבות העסקית ולנושא שיחה מקובל בכל העולם. מועדוני הסיגרים צוברים תאוצה וזוכים להכרה בין-לאומית, ועישון סיגרים הפך לחוויה משותפת, הן לגברים והן לנשים.
מקורות הפסטה הם עתיקי ימים. פסטה באיטלקית פירושה בצק. הרומאים הם אלו שהחלו להשתמש בבצק, שעשוי בפשטות, קמח ומים. לראייה, נמצאה פחית אכסון של אטריות מקרוני משנת 1279.יום הפסטה הבינלאומי הראשון התקיים בשנת 1995, ברומא, ע"י 40 מומחים ויצרני פסטות מכל קצוות העולם במטרה לחלוק ולהעשיר את הידע והזוהר של אטריות אלו לסוגיהן.
יצירה מוצלחת של אירוע היא כמו פתיחה של קונצרט חגיגי. המארח הוא כמו המנצח שעומד על הדוכן. לפניו הכלים המוסיקליים השונים – מרכיבי האירוע. המנצח מכיר כמעט בעל פה את הפרטיטורה שלו, ומנצח על התזמורת בהתאם להשקפותיו ולטעמו הייחודי. ככל שתהיו מוכנים יותר, התוצאות המוסיקליות יהיו ערבות יותר לאוזן.
כללי האירוח נבעו אז מתוך מחשבה שהמארחים של היום הם האורחים של מחר. כבר אז אדם נחשב למארח טוב אם ידע להעניק לאורחו את ההרגשה כי הוא חשוב לו, ולכן לא חסך בכל מאמץ להנעים את זמנו.ועל כולם התעלה אברהם אבינו , אשר טרח להעניק לאורחיו שירותי V.I.Pעם אקסטרות...אז מה הפלא שאנו, אשר ספגנו את גינוני האירוח הטוטאלי מן התנ"ך, וכן את כללי וטקסי האירוח במזרח התיכון שבו אנו חיים, נלחצים מאירוח? – מה יאכלו? מה ישתו? איך נשעשע את האורחים? איך לא ישתעממו? מה יגידו על האירוח שלנו – וכיוצא בזה חרדות וסיבות לכאב ראש
בּוּנָה (Buna) הוא שם הקפה המסורתי בחברה האתיופית, ומוגש כחלק מהכנסת אורחים. הקפה זוכה למקום של כבוד בתרבות האתיופית ונחשב למקור לגאווה לאומית. באתיופיה מתקיים טקס קפה מסורתי ה'בונה' שמהווה בילוי חברתי ושכולל את כל המשפחה. לטקס זה שלבים ברורים וחוקים לא כתובים, כך שהוא נחשב לחוויה חברתית טעימה ומכובדת. (בית אתיופי שאינו מקיים את הטקס כהלכתו נחשב לבית עני ודל שאינו מכניס אורחים)
יין פורט הוא יין מועשר/ מחוזק (תוספת ברנדי לגפנים הסחוטים, המעלה את אחוז האלכוהול ל 20%) יין הפורט מיוצר בפורטוגל, בעמק דורו, אזור הררי וחם., הנמצא בפרובינציות הצפוניות של פורטוגל עם גישה נוחה לים. הפורט ששמו על שם העיר פורטו, זהו בדרך כלל יין אדום ומתוק, המוגש לעתים קרובות כיין קינוח, אם כי הוא מגיע גם בזנים יבשים, יבשים למחצה ולבנים. יין פורט חייב להיות מיוצר לפי כללים מסורתיים, ייחודיים ונוקשים על מנת לדעת שאכן אתם שותים יין פורט העומד בתקן חפשו את החותמת: "Vinho do Porto Garanti"
בכדי להיות מארחים טובים ולהיחשב לכאלה, אין צורך בפיות טובות או בקסמים. כל שדרוש הוא לשנות את נקודת ההתייחסות ולראות את האירוח לא כדבר מחייב שנועד להרשים את הסביבה, אלא כאירוע שנועד להנעים את שהותו של האורח. אחרי הכל, הצלחת האירוח אינה נמדדת בשעות ההכנה שהקדיש המארח במטבחו לקראת האירוח וכן לא בטיב הארוחה שיצאה מתחת ידיו. מה שהופך את האירוח למוצלח או לא הוא בסופו של דבר האווירה הכללית שנוצרה, אופי השיחה שהתפתחה, העניין שנוצר והרגשתם של האורחים (האם הרגישו נינוחים או לא). ולכן, כל שנדרש בכדי להפוך
